מי יורש כשאין צוואה, ומה החלק של כל אחד?

אישה נפטרה בלי צוואה והשאירה בעל ושלושה ילדים. הבעל מקבל את תכולת הבית ואת המכונית המשפחתית, ובנוסף חצי מכל השאר. כל אחד משלושת הילדים מקבל שליש מהחצי השני, כלומר שישית מכל השאר. אם אחד הילדים נפטר לפניה והשאיר שני ילדים, השישית שלו מתחלקת ביניהם, 1/12 מכל השאר לכל נכד.

גם הדירה נכנסת לחלוקה הזו. החלק של האישה בדירה נכלל בכל השאר, ולכן הבעל מקבל חצי ממנו, וכל ילד שישית ממנו. אם הדירה רשומה על שם שניהם, רק החלק שלה עובר בירושה, והחלק של הבעל נשאר שלו. גם מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג לא יורד מהחלק שלו בירושה. יש כלל מיוחד שנותן לבן או לבת הזוג את כל החלק של מי שנפטר בדירה, אבל הוא חל רק כשאין ילדים או צאצאים שלהם, ואין הורים, ולכן לא במשפחה כזו.

את החלוקה הזו קובע חוק הירושה. אם מי שנפטר השאיר צוואה, הולכים לפיה, והחוק חל רק על מה שהיא לא מחלקת (סעיף 2).

כדי לראות את החלוקה במשפחה שלכם, בנו את עץ המשפחה במחשבון שבעמוד. כדי שהרכוש יעבור ליורשים צריך צו ירושה, ואיך מבקשים אותו כתוב במדריך צו ירושה.

מי יורש, ובאיזה סדר

היורשים הם מי שהיה בן או בת הזוג ביום המוות, וקרובי המשפחה (סעיף 10 לחוק הירושה). בחוק, קרובי המשפחה הם הילדים וצאצאיהם, ההורים וצאצאיהם, והסבים והסבתות וצאצאיהם. כך יכולים לרשת גם נכדים, אחים, דודים ובני דודים. בן או בת זוג לשעבר לא יורשים.

קרובי המשפחה לא יורשים כולם יחד. ילדים קודמים להורים, והורים קודמים לסבים. כל עוד נשאר ילד אחד, או נכד במקום ילד שנפטר, ההורים והאחים של מי שנפטר לא יורשים.

מה שמגיע לילדים מתחלק ביניהם שווה, וכך גם אצל ההורים ואצל הסבים (סעיף 13).

ילד שהוריו לא היו נשואים כשנולד יורש כמו כל ילד (סעיף 3(ג)), וכך גם ילד מאומץ (סעיף 16(א)). ילד שנולד עד 300 יום אחרי המוות נחשב כאילו היה בחיים ביום המוות, אלא אם הוכח שההיריון התחיל אחר כך.

כשאין בן או בת זוג ואין אף קרוב מהקבוצות האלה, המדינה יורשת.

ירושה על פי דין: עץ משפחה

מסמנים מי מבני המשפחה היה בחיים ביום המוות, ורואים את החלק של כל יורש לפי חוק הירושה, כשבר ובאחוזים.

אם הכלי לא נטען, אפשר להיעזר בהסבר שבכתבה. כדי שהכלי יעבוד, JavaScript צריך להיות פעיל בדפדפן.

משהו בכלי לא עובד, או שהתוצאה נראית לכם לא נכונה? ספרו לנו

כמה מקבלים בן או בת הזוג?

בן או בת הזוג מקבלים את תכולת הבית, כולל מכונית הנוסעים. בחוק זה נקרא המיטלטלין של משק הבית המשותף. חוץ מזה הם מקבלים חלק מכל השאר, וגודל החלק תלוי במי עוד נשאר מהמשפחה (סעיף 11 לחוק):

כשבן או בת הזוג מקבלים שני שלישים, יש עוד כלל שנוגע לדירה. אם בני הזוג היו נשואים 3 שנים או יותר, וערב המוות גרו יחד בדירה שכולה או חלקה הייתה של מי שנפטר, בן או בת הזוג מקבלים גם את כל החלק של מי שנפטר בדירה. שני השלישים מחושבים מכל השאר, בלי החלק בדירה.

מה שבן או בת הזוג מקבלים בגלל הנישואים עצמם, כמו כתובה, יורד מהחלק שלהם בירושה. מה שמגיע להם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, או לפי הסכם ממון, לא יורד.

כשאחד הילדים נפטר קודם

כשילד נפטר לפני ההורה והשאיר ילדים, הנכדים יורשים במקומו. הם מתחלקים שווה בחלק שהיה מגיע לו (סעיף 14). אם גם נכד כזה נפטר והשאיר ילדים, הם באים במקומו, וכך הלאה.

ילד שנפטר בלי ילדים לא נספר בחלוקה. אם לאלמן היה גם בן שני שנפטר לפניו בלי ילדים, החלוקה נשארת כמו בדוגמה.

מתי יורשים ההורים והאחים של מי שנפטר

כשלא נשארו ילדים או נכדים, ההורים של מי שנפטר יורשים בחלקים שווים. אם אחד ההורים נפטר לפני כן, במקומו יורשים ילדיו, האחים והאחיות של מי שנפטר. במקום אח שנפטר באים ילדיו.

אח למחצה, מצד אחד ההורים בלבד, מקבל רק מהחלק של ההורה המשותף. נניח שאין בן או בת זוג, ושני ההורים כבר לא בחיים. נשארו אחות משני ההורים ואח מצד האב בלבד. החצי של האב מתחלק בין שניהם, והחצי של האם הולך כולו לאחות. היא מקבלת שלושה רבעים מהירושה, והוא רבע. כך גם החלוקה בתרשימים של משרד המשפטים: חצי בין ילדי האב, וחצי בין ילדי האם.

כשיש גם בן או בת זוג, האחים לא יורשים כל עוד אחד ההורים בחיים. בן או בת הזוג מקבלים חצי מכל השאר, וההורה שבחיים מקבל את כל החצי השני. סוף סעיף 14(א) קובע שאף אחד לא בא במקום מי שנפטר "כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה". גם לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, חצי הולך לבת הזוג וחצי להורים, "זאת גם אם השאיר הורה אחד".

כששני ההורים כבר לא בחיים, בן או בת הזוג מקבלים שני שלישים מכל השאר. השליש הנותר מתחלק בין האחים וילדיהם, לפי אותם כללים. בתרשימים של משרד המשפטים השליש הולך לאחים גם כשסב או סבתא עוד בחיים. אבל הכלל שבסוף סעיף 14(א) מזכיר גם את הסבים, ולכן כשסב או סבתא בחיים כדאי לבדוק עם עורך דין.

סבים, דודים ובני דודים

הסבים והסבתות יורשים רק כשאין ילדים או נכדים, ואין הורים, אחים או ילדי אחים. ארבעת הסבים והסבתות מתחלקים שווה. במקום סב או סבתא שנפטרו באים ילדיהם, הדודים והדודות של מי שנפטר, ובמקום דוד שנפטר באים ילדיו.

כשיש גם בן או בת זוג, הם מקבלים לצד הסבים שני שלישים מכל השאר. בתרשים של משרד המשפטים השליש הנותר מתחלק לפי צד: חצי לסבים מצד האב וחצי לסבים מצד האם. כשכל ארבעת הסבים בחיים, כל אחד מקבל 1/12 מכל השאר. כשמצד אחד נשאר רק סב אחד, הוא מקבל את החלק של הצד כולו, 2/12 מכל השאר. כשבצד אחד אין אף אחד בחיים, הצד השני מקבל את כל השליש.

סעיף 13 עצמו אומר רק שהסבים מתחלקים שווה. לפי לשונו, כששלושה מהם בחיים, כל אחד היה מקבל 1/9 מכל השאר. במקרה כזה כדאי לבדוק עם עורך דין.

כשיש בן או בת זוג, דודים ובני דודים לא יורשים. אם אף אחד מהסבים לא היה בחיים, בן או בת הזוג יורשים הכול (סעיף 11(ב)).

המחשבון לא נותן תשובה כשאין בן או בת זוג, וסב או סבתא נפטרו לפני כן בלי ילדים נוספים, כלומר בלי ילדים מלבד ההורה של מי שנפטר. לפי סעיף 13 הסבים מתחלקים שווה, כך ששלושת האחרים, או מי שבא במקומם, מקבלים שליש מהירושה כל אחד. בתרשים של משרד המשפטים, כשיש בן זוג, החלוקה בין הסבים היא לפי צד. בלי בן זוג התרשים נותן לכל סב או סבתא רבע מהירושה, ועל מי שנפטר בלי ילדים כתוב רק ש"חלקו מתבטל", בלי לומר מי מקבל אותו.

האם ידועים בציבור יורשים?

כן, בני זוג שלא התחתנו יכולים לרשת זה את זה גם בלי צוואה. זה חל על איש ואשה שחיו חיי משפחה במשק בית משותף, כשביום המוות אף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר (סעיף 55). מי שנשאר בחיים מקבל את החלק שהיה מקבל אילו היו נשואים, כאילו מי שנפטר השאיר לו אותו בצוואה. צוואה שקובעת אחרת גוברת.

בת זוג שמבקשת להיות מוכרת כידועה בציבור צריכה להוכיח, בין השאר, שביום הפטירה הם לא היו נשואים לאדם אחר ושחיו חיים משותפים, לפי האפוטרופוס הכללי. עוד פרטים במדריך על ידועים בציבור.

מה יכול לשנות את החלוקה

קודם כול, צוואה תקפה קובעת מי מקבל את מה שהיא מחלקת.

אתם יכולים גם לוותר על החלק שלכם בירושה, כולו או מקצתו. בשפת החוק זה נקרא הסתלקות. מודיעים עליה בכתב לרשם לענייני ירושה, אחרי המוות וכל עוד הירושה לא חולקה (סעיף 6).

אפשר לוותר לטובת בן או בת הזוג, ילד או אח של מי שנפטר, ולא לטובת אדם אחר. ויתור שלא לטובת אחד מהם מוסיף את החלק לשאר היורשים, לפי החלקים שלהם (סעיף 15). יורשים של חללים ונרצחים במלחמת חרבות ברזל יכולים לוותר גם לטובת קרובים נוספים (סעיף 6א). כדי לוותר על חלק של קטין, או של מי שהוכרז פסול דין, צריך אישור של בית משפט.

ויתור על ירושה של אדם שעוד בחיים, וגם הסכם על ירושה עתידית, בטלים.

מי שגרם למותו של אדם, במתכוון או באדישות, פסול לרשת אותו. בית המשפט רשאי לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהירושה, או שלא תחול כלל. היא גם לא חלה על מי שהוכיח שהתקיימו נסיבות של סייג לאחריות פלילית.

איך מקבלים צו ירושה

כשמישהו במשפחה נפטר יש הרבה דברים לסדר, ואחד מהם הוא צו ירושה. זה מסמך שקובע מי היורשים ומה החלק של כל אחד בעיזבון, כלומר בכל מה שמי שנפטר השאיר. צריך אותו כדי להעביר את הרכוש ליורשים.

ברוב הבקשות מטפל הרשם לענייני ירושה. אם כל היורשים מסכימים, אפשר להגיש את הבקשה גם לבית דין דתי.

1. מוודאים שמי שנפטר לא השאיר צוואה. את זה צריכים לבדוק בני המשפחה, כי צוואה גוברת על הירושה לפי החוק (כך כותב האפוטרופוס הכללי במדריך שלו ליורשים). אחרי שמגישים את הבקשה, גם הרשם בודק במרשם הארצי אם הופקדה צוואה.
2. מגישים לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה. אפשר להגיש אותה בעצמכם או דרך עורך דין. תקנות הירושה פותחות את ההגשה באינטרנט לבן או לבת הזוג של מי שנפטר, לילדים שלו ולכל הצאצאים שלהם, ולהורים שלו ולכל הצאצאים שלהם, כמו אחים ואחיינים, ודף השירות של הרשם פותח אותה היום לכל היורשים. מה מצרפים לבקשה ולמי שולחים הודעה עליה, במדריך צו ירושה.
3. מפרטים בבקשה גם יורשים שנפטרו. אם יורש נפטר לפני מי שהשאיר את הירושה, מפרטים גם את כל הילדים שנולדו לו.
4. מי שרוצים לוותר על החלק שלהם בירושה מגישים את הוויתור, שנקרא בחוק הסתלקות, יחד עם הבקשה. האפוטרופוס הכללי ממליץ על כך, כי ויתור שמוגש מאוחר יותר עלול להידחות.

כמה עולה הבקשה וכמה זמן מחכים לצו, אפשר לקרוא במדריך צו ירושה וצו קיום צוואה.

• בקשה למתן צו ירושה - הגשה מקוונת לרשם לענייני ירושה, והטופס למי שמוותר על חלקו בירושה (תצהיר הסתלקות)
• מדריך ליורשיו של מנוח שלא הותיר צוואה - המדריך של האפוטרופוס הכללי, מהפטירה ועד חלוקת העיזבון