צו ירושה או צו קיום צוואה: איך מבקשים, כמה זה עולה וכמה זמן מחכים?

אחרי שמישהו קרוב נפטר, אחד הדברים שהמשפחה מסדרת הוא צו ירושה, או צו קיום צוואה אם הוא השאיר צוואה. הצו מאפשר לרשום נכסים, לטפל בחשבונות בנק ולהעביר זכויות, לפי הרשם לענייני ירושה. את הבקשה אפשר להגיש גם בעצמכם, בלי עורך דין.

מתחילים בשאלה אם יש צוואה, כי זה מה שקובע איזה צו מבקשים. אחרי שמגישים את הבקשה, הרשם גם בודק בעצמו במרשם הארצי אם הופקדה צוואה של מי שנפטר.

אחרי שהצו ניתן, הרשם שולח את הצו הדיגיטלי בדואר האלקטרוני, ומעביר אותו בעצמו לגופים שעובדים איתו, כמו הטאבו, בנקים, חברות ביטוח ומשרדי ממשלה. בגופים האלה לא תצטרכו להציג את הצו. אם יש דירה או קרקע, ואתם רוצים שהזכויות בה יירשמו על שם היורשים, ממלאים את החלק שעוסק בכך בטופס הבקשה המקוון לצו ירושה, ומשלמים שם גם את האגרה של רשות המקרקעין.

איזה צו צריך: צו ירושה או צו קיום צוואה?

כשאין צוואה מבקשים צו ירושה. כשיש צוואה מבקשים צו קיום צוואה. בשני המקרים, הרשם כותב בצו מה הזכויות של היורשים (סעיף 66 לחוק הירושה).

אם הצוואה מחלקת רק חלק מהרכוש, הרשם נותן צו קיום על החלק הזה, וצו ירושה על השאר. לבקשה משולבת כזו יש אגרה אחת של 1,260 ₪, כולל הפרסום.

גם כשיש צוואה, אי אפשר לדרוש את מה שהיא נותנת עד שניתן עליה צו קיום (סעיף 39). מה צריך כדי שצוואה תהיה תקפה, מסביר המדריך ארבע הדרכים לעשות צוואה.

צו ירושה מפרט את שמות היורשים ואת החלק של כל אחד בעיזבון, כלומר בכל מה שמי שנפטר השאיר. צו קיום מצהיר שהצוואה בת תוקף (סעיף 69). המדריך ירושה על פי דין מסביר מי יורש ומה החלק של כל אחד כשאין צוואה.

אפשר לפנות גם לבית הדין הדתי של מי שנפטר, אם כל הצדדים הסכימו לכך בכתב. גם הוא מוסמך לתת צו ירושה או צו קיום (סעיף 155).

בכלי שכאן בוחרים איזה צו ובאיזה מחוז, ורואים כמה זמן לקח צו כזה בפועל. אם תזינו את יום ההגשה, תראו גם תאריכים, לפי הזמנים של בקשות קודמות.

כמה זמן לוקח צו ירושה

בוחרים את סוג הצו ואת המחוז, ורואים כמה ימים לקח לחצי מהבקשות לקבל צו בכל שנה, ומה גובה האגרה. הנתונים מהמאגר הפתוח של הרשם לענייני ירושה.

אם הכלי לא נטען, אפשר להיעזר בהסבר שבכתבה. כדי שהכלי יעבוד, JavaScript צריך להיות פעיל בדפדפן.

משהו בכלי לא עובד, או שהתוצאה נראית לכם לא נכונה? ספרו לנו

מה צריך להגיש

את הבקשה מגישים לרשם באזור שבו גר מי שנפטר בזמן מותו (תקנה 13 לתקנות הירושה). יורש יכול להגיש אותה בעצמו, למשל אחד הילדים, או בן או בת הזוג של מי שנפטר. מי שמגיש מצהיר בבקשה שהעובדות שכתובות בה נכונות.

לבקשה מצרפים את המסמכים האלה, לפי תקנה 14 ודפי השירות של הרשם:

• טופס הבקשה, מקוון או מודפס.
• תעודת פטירה, אבל רק אם למי שנפטר לא הייתה תעודת זהות ישראלית, לפי הרשם.
• אישור שנשלחה הודעה ליורשים. ההודעה אומרת להם שאתם מגישים בקשה לצו. האישור הוא הקבלה של הדואר הרשום, או תצהיר שלכם, או של מי שמסר את ההודעה, שהיא נמסרה ביד. בצו קיום שולחים את ההודעה למי שמקבלים משהו לפי הצוואה, עם העתק של הצוואה. אם אף אחד מהם אינו ילד או צאצא של מי שנפטר, הורה שלו, צאצא של הורה או בן זוג, שולחים הודעה גם לילדים ולבן הזוג של מי שנפטר. אם אין כאלה, להורים שלו, ואם גם הם אינם, לאחים שלו.
• הצוואה המקורית, בבקשה לצו קיום. בהגשה מקוונת מוסרים אותה לרשם תוך 7 ימים מההגשה. אם אין צוואה מקורית, מגישים בקשה להוכחת הצוואה בהעתק.
• ייפוי כוח, אם עורך דין מגיש בשמכם, וקבלות על האגרה ועל הוצאות הפרסום.
• תצהיר הסתלקות, אם אחד היורשים מוותר על החלק שלו. מי שמוותר לטובת אדם מסוים יכול לבחור רק בבן הזוג, בילד או באח של מי שנפטר (סעיף 6).

כמה זה עולה

הסכומים נכונים ל-30.10.2026 (לפי שירות התשלומים הממשלתי ותקנות האגרות). האגרות מתעדכנות בכל 1 בינואר לפי המדד.

לפי הסכומים שבטבלה, הגשה באינטרנט זולה ב-90 ₪, 507 ₪ במקום 597 ₪. בדף השירות של הרשם כתוב שהיא זולה ב-75 ₪.

יש מי שלא משלמים אגרה. בן זוג, ילד, הורה או אח של מי שמת עקב פעולות מלחמה או פגיעת איבה, או בשירות צבאי, פטורים מאגרה בבקשה לצו ירושה (תקנה 4 לתקנות האגרות). גם בקשות לצווים עבור חללי ונרצחי מלחמת "חרבות ברזל" פטורות מאגרה, לפי שירות התשלומים.

איך מגישים

1. בודקים לאיזה מחוז של הרשם שייכת העיר שבה גר מי שנפטר. בדפי השירות של הרשם יש קישור שמאתר את המחוז.
2. לפני ההגשה שולחים לכל היורשים, או למי שמקבלים משהו לפי הצוואה, הודעה שאתם מגישים בקשה לצו. שולחים אותה בדואר רשום, או מוסרים אותה ביד. את אישור המשלוח מצרפים לבקשה.
3. משלמים את האגרה ואת הוצאות הפרסום בשירות התשלומים, או בתוך הטופס המקוון.
4. מגישים בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה. מי שמיוצגים על ידי עורך דין מגישים רק באינטרנט. מי שמגישים בעצמם יכולים להגיש באינטרנט כל בקשה לצו קיום צוואה. בבקשה לצו ירושה, תקנות הירושה פותחות את ההגשה באינטרנט לבן או לבת הזוג של מי שנפטר, לילדים שלו ולכל הצאצאים שלהם, ולהורים שלו ולכל הצאצאים שלהם, כמו אחים ואחיינים, ודף השירות של הרשם פותח אותה היום לכל היורשים. מי שמגישים בעצמם יכולים גם לשלוח טופס מודפס בדואר רשום, או להגיש אותו דרך לשכות הרשם, בתור שקובעים מראש. לפי שני דפי השירות, התור בלשכות הוא לפגישת וידאו בלבד. בקשה לצו ירושה אפשר לשלוח גם בדואר אלקטרוני למרכז השירות של הרשם.
5. בצו קיום, מוסרים את הצוואה המקורית ללשכת הרשם, ביד, בתיבת ההפקדה או בדואר רשום. אם הגשתם באינטרנט, עושים את זה תוך 7 ימים.
6. עוקבים אחרי הבקשה באתר הרשם לענייני ירושה, ומשלימים שם מסמכים אם הרשם מבקש.

• בקשה למתן צו ירושה - כשאין צוואה: מגישים באינטרנט, או מורידים את הטופס להגשה ידנית.
• בקשה לצו קיום צוואה - כשיש צוואה: מגישים, ורואים אילו מסמכים מצרפים.
• אגרות הרשם לענייני ירושה - משלמים באינטרנט את האגרה ואת הוצאות הפרסום.
• הרשם לענייני ירושה Online - בודקים מה מצב הבקשה, ומשלימים מסמכים.
• התנגדות למתן צו קיום צוואה - מגישים לרשם התנגדות, עם הנימוקים והתצהיר.

מה קורה אחרי ההגשה

הרשם מפרסם הודעה על הבקשה באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות, העיתון הרשמי של המדינה. בהודעה הוא מזמין להגיש התנגדויות, ונותן לכך שבועיים לפחות מיום הפרסום (תקנה 17; סעיף 67 לחוק). את הוצאות הפרסום, 66 ₪, משלם מי שמגיש את הבקשה, אלא אם הוא פטור מאגרה לפי תקנה 4 לתקנות האגרות (תקנה 17(ג)).

הרשם גם בודק במרשם הארצי אם הופקדה צוואה של מי שנפטר. במקביל, הבקשה עוברת לעוזר הרשם או לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, כלומר לנציג שלו. כשאחד היורשים קטין, או שמונה לו אפוטרופוס, היא עוברת לתגובת בא כוח היועץ המשפטי, לפי הרשם.

הרשם שולח את הצו בדואר האלקטרוני, אליכם או לעורך הדין שלכם, ולא מנפיק צווים מודפסים. בזמן ההמתנה אפשר לבדוק מה מצב הבקשה באתר הרשם לענייני ירושה.

מה קורה לחשבון הבנק, לפני הצו ואחריו

עד שיש צו, החשבון של מי שנפטר מוקפא ברוב המקרים, לפי הרשם לענייני ירושה. במקרים מסוימים אפשר לבקש מהבנק לאשר משיכה של סכום מוגבל מהחשבון להוצאות הקבורה וההלוויה, גם לפני הצו, למשל לפי "נוהל כבוד אחרון".

אם החשבון משותף, בודקים אם יש בהסכם עם הבנק סעיף "אריכות ימים", שנקרא גם "היוותרות בחיים". כשיש סעיף כזה, השותף שנשאר יכול להמשיך בפעולות שגרתיות, כמו הוראות קבע, אבל לא למשוך סכומים חריגים, לפי הרשם. בנק ישראל מנסח את זה אחרת, וכותב שהסעיף נועד לאפשר לשותף לפעול בחשבון עד שיינתן צו, "בכפוף לחובת הזהירות". בלי סעיף כזה החשבון מוקפא עד הצו.

לפי בנק ישראל, הסעיף לא הופך את הכסף לכסף של השותף שנשאר. לפי הרשם, גם בחשבון משותף החלק של מי שנפטר שייך לעיזבון, ומגיעים אליו רק לפי הצו. ייפוי כוח שהיה לכם לחשבון של מי שנפטר מתבטל עם הפטירה, ואיתו גם האפשרות לפעול בחשבון בשמו (בנק ישראל).

עם הצו פונים לבנק כדי לשחרר את הכסף. לפני שמחלקים את הרכוש משלמים מתוך העיזבון את החובות של מי שנפטר, לפי הרשם. כדי לאתר את כל החשבונות של מי שנפטר פונים לכל בנק בנפרד, כי בבנק ישראל אין מאגר של כל החשבונות. בנק ישראל כותב שלבקשה כזו מצרפים העתק של הצו. הרשם לענייני ירושה כותב לעומת זאת שהוא מעביר את הצו בעצמו לבנקים, ושלא צריך להציג להם אותו. הצו מגיע אליכם או לעורך הדין שלכם בדואר האלקטרוני. הרשם ממליץ לשמור אותו במחשב, כדי שתוכלו להעביר אותו לכל גורם שיבקש. כך, אם בנק יבקש העתק של הצו, יהיה לכם מה לשלוח.

כמה זמן מחכים לצו

צו ירושה יינתן ככלל תוך 40 ימים מהגשת הבקשה, לפי דפי השירות של הרשם. במדריך שלו ליורשים הרשם כותב שזה לוקח כ-40 ימים בממוצע, ושזה עשוי להשתנות. אם הבקשה עברה לתגובת נציג היועץ המשפטי לממשלה, למשל כשאחד היורשים קטין, תוך 50 יום. בצו קיום, 40 הימים נספרים מהגשת הבקשה או מהגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר.

כמה זמן זה לקח בפועל אפשר לראות במאגר הפתוח "רשם הירושה" של משרד המשפטים, שעודכן ב-29.10.2026. בטבלה, הימים נספרים מהגשת הבקשה ועד שהרשם החליט לתת צו:

בטבלה יש רק צווים שהרשם נתן. בקשה שעברה לבית המשפט, או שהוחזרה למבקשים, לא נכללת בה. רוב הבקשות לא מגיעות לבית משפט. מהבקשות לצו ירושה שהוגשו ב-2025, הרשם נתן צו ב-74%, ו-1.3% עברו לבית המשפט לענייני משפחה. בבקשות לצו קיום צוואה, הרשם נתן צו ב-81%, ו-3.9% עברו לבית המשפט (המאגר הפתוח של הרשם).

מהבקשות לצו ירושה שהוגשו ב-2025, 19% הוחזרו למבקשים, ועוד 1.2% לא נקלטו עד שהושלמו מסמכים. כל המספרים, לפי שנה ולפי מחוז, בכתבה כמה זמן באמת לוקח צו ירושה.

אם הבקשה שלכם הוחזרה, אפשר לברר מה לעשות במרכז השירות והמידע של הרשם, בטלפון *2416 (שלוחה 7) או בוואטסאפ 050-3035749, בימים א-ה בין 8:00 ל-16:00, או בדואר אלקטרוני [email protected].

כשמישהו מתנגד

כל מי שיש לו עניין בדבר יכול להגיש לרשם התנגדות, בזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67). בהתנגדות מפרטים את הנימוקים ומצרפים תצהיר. את התצהיר עורך ומאמת עורך דין, לפי הרשם. האגרה על התנגדות היא 1,151 ₪.

כשמוגשת התנגדות, הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה. כך גם כשהמדינה צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה מצטרף להליך, או כשהרשם עצמו מחליט להעביר אותה (סעיף 67א). בבית המשפט הבקשה נדונה כתביעה, והזמנים שבטבלה למעלה לא כוללים אותה.

גם אחרי שהצו ניתן, אפשר לבקש לתקן או לבטל אותו. מגישים בקשה לרשם או לבית המשפט שנתן אותו, על סמך עובדות או טענות שלא הוצגו לו כשנתן את הצו (סעיף 72). הבקשה עולה 597 ₪.

טעויות נפוצות

• מחכים עם הצוואה. מי שיש אצלו צוואה של מי שנפטר חייב למסור אותה לרשם מיד כשנודע לו על המוות (סעיף 75).
• מחכים עם הבקשה. כדאי להגיש את הבקשה לקיום הצוואה בלי לחכות. אם הצוואה כבר אצל הרשם, ולא הוגשה בקשה לקיים אותה תוך שלושה חודשים מהמוות, או ממסירת הצוואה אם זה מאוחר יותר, הרשם עצמו מודיע על כך למי שמקבלים משהו לפי הצוואה, ומפרסם הודעה ברבים (סעיף 76).
• שוכחים את ההודעה ליורשים. בלי אישור על משלוח ההודעה, הבקשה לא נקלטת (תקנה 14(ב)).
• משלמים את האגרה של הגשה בנייר, ומגישים באינטרנט. בהגשה מקוונת משלמים את האגרה המופחתת, 507 ₪, ועוד 66 ₪ לפרסום.
• מגישים בקשה רק לצו קיום, כשהצוואה מחלקת רק חלק מהרכוש. על מה שלא כתוב בצוואה צריך גם צו ירושה.