המעסיקה כתבה לעובד שהוא נטש את העבודה, ובית הדין הארצי קבע שהיא פיטרה אותו

ביום ראשון, 5.12.2021, יצא עובד של חברה לשירותי תוכנה וחומרה באמצע ישיבת עבודה, ולא חזר. יומיים אחר כך קיבל במייל מכתב שכותרתו "נטישתך את המשרד".

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע שהעובד התפטר, ודחה את תביעתו. העובד ערער לבית הדין הארצי לעבודה.

אם גם לכם המעסיק כתב שנטשתם את העבודה, מה שקובע אם התפטרתם הוא מה שאתם עשיתם, ולא איך המעסיק הבין את זה. זה הכלל שבית הדין הזכיר בתיק הזה. העובד בתיק כתב למעסיקה כבר למחרת המכתב הראשון שלא אמר "מתפטר", ושהוא בימי מחלה, ובית הדין נתן לזה משקל. על הזכויות של מי שפוטרו יש מדריך: פוטרתם? מה מגיע לכם.

מה קרה

העובד התחיל לעבוד בחברה ב-18.9.2019, כסטודנט, בשכר של 65 ₪ לשעה. באוקטובר 2021, לקראת סוף התואר, עבר לחוזה חדש במשרה מלאה ובשכר גבוה יותר. שכרו האחרון היה 104 ₪ לשעה.

לטענת העובד, ב-17.11.2021 תקף אותו המנכ"ל מילולית, והוא אמר לסמנכ"לית שלא יוכל "לעבוד במציאות אלימה כזו וככל שהדברים יישנו". ב-5.12.2021, לדבריו, המנכ"ל שוב צרח עליו.

לפי החברה, העובד לא הגיע לישיבה שהנוכחות שלו בה הייתה חיונית. קראו לו לבוא בדחיפות, והוא יצא מהישיבה אחרי שמתחו עליו ביקורת. כשאמר שהוא עוזב את הישיבה, המנכ"ל השיב לו "לך". שני הצדדים הסכימו שהמילה "לך" לא הייתה הודעת פיטורים.

למחרת העובד לא יצר קשר עם החברה. ב-7.12 שלח הודעת וואטסאפ לסמנכ"לית וביקש לדבר איתה, והיא השיבה שתתפנה בערב. אבל עוד באותו יום שלחה לו מכתב במייל: "ברור לנו כי החלטת על דעת עצמך לנטוש את משרתך ללא כל הודעה מוקדמת, על כל המשתמע מכך".

ב-8.12 השיב העובד בכתב שבימים 6-8.12 לא הרגיש טוב ושהוא בימי מחלה. הוא הוסיף: "בשום מקום לא אמרתי את המילה 'מתפטר' בדיוק כמו שאתם לא אמרתם או רשמתם 'מפוטר'". ב-14.12 העביר לחברה אישור מחלה לשלושת הימים האלה. אישורי מחלה לימים שאחרי כן הוא לא העביר, והם הוזכרו לראשונה ב-2025, במכתב של עורך הדין שלו.

ב-16.12.2021 כתבה לו הסמנכ"לית ש"למעשה הסתיימו יחסי עובד ומעביד לאור נטישתך".

העובד תבע פיצויי פיטורים של 22,477 ₪, וגם תשלום במקום הודעה מוקדמת, דמי מחלה ופיצוי על פיטורים בחוסר תום לב. גם החברה תבעה אותו, על כך שלא נתן הודעה מוקדמת ועל כך שהפר את חובותיו כעובד. בית הדין האזורי דחה את שתי התביעות. הוא קבע שהעובד "גמר בדעתו לעזוב את העבודה", ושהחברה "בצדק הסיקה" שזנח אותה.

מה בית הדין הארצי היה צריך להכריע

השאלה הייתה מי סיים את יחסי העבודה, העובד או החברה. בזה תלוי אם מגיעים לו פיצויי פיטורים. פיצויים מגיעים למי שעבד שנה אחת ברציפות ופוטר (סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים). יש מקרים שבהם גם מי שהתפטר מקבל פיצויים, והם מפורטים במדריך התפטרות שנחשבת פיטורים.

מה נקבע

בית הדין הארצי קיבל חלק מהערעור. הוא הזכיר כלל ותיק מהפסיקה שלו:

כלל הוא מימים ימימה שמעשיו של המפוטר או המתפטר הם הקובעים אם במעשה של פיטורים מדובר או התפטרות, ולא הדרך שבה רואה הצד השני את המעשה

כלומר, השאלה היא מה העובד עשה בפועל, ולא איך המעסיק פירש את זה.

בית הדין ציין שהעובד הדגיש כבר בהזדמנות הראשונה שלא אמר את המילה "מתפטר", ושנעדר בגלל מחלה. ועל החברה הוא כתב:

מנגד, דומה כי המשיבה, שעטה על ההזדמנות, נמנעה מלברר את סיבת ההיעדרות, והודיעה למערער במכתב, שנוסח לאחר שכבר הסתייעה בייעוץ משפטי, יומיים לאחר עזיבת הישיבה

נראה לבית הדין שהחברה מיהרה לנצל את המצב. היא לא בדקה למה העובד נעדר, ושלחה לו מכתב יומיים אחרי שיצא מהישיבה, כשכבר נעזרה בייעוץ משפטי.

כעבור כשבוע נוסף החברה הודיעה לו שיחסי העבודה הסתיימו, אף שהעובד העביר אישורי מחלה לחלק מהתקופה. בית הדין קיבל את עמדת העובד, שהמכתב מ-16.12.2021 הוא שפיטר אותו, והפיטורים נכנסו לתוקף מיד.

למה לא נפסק לו כל מה שתבע

גם אחרי שבית הדין קבע שהעובד פוטר, הוא לא קיבל את כל מה שתבע. "ברור היה לשני הצדדים כי מערכת יחסי העבודה מוצתה ואינה יכולה עוד להימשך", כתב בית הדין, כלומר שניהם הבינו שאי אפשר להמשיך לעבוד יחד. החברה לא הציעה לו לחזור, והוא לא ביקש לחזור. בית הדין כתב שבמידה רבה שני הצדדים הסכימו לסיים את העבודה מיד, אף שהם לא מסכימים מי מהם סיים אותה. לכן בית הדין לא פסק לו פיצוי על פיטורים שלא כדין, וגם לא תשלום במקום הודעה מוקדמת.

בסוף פסק בית הדין לעובד השלמת פיצויי פיטורים של 5,962 ₪ ודמי מחלה של 1,248 ₪, עם ריבית כחוק מיום סיום העבודה, 16.12.2021. אף צד לא חויב בהוצאות.

השלמת פיצויי פיטורים היא מה שחסר עד מלוא הפיצויים לפי השכר האחרון, אחרי מה שכבר נצבר בקופה מההפרשות של המעסיק לפיצויים. כך מסביר את זה משרד העבודה.

ההשלמה היא 28% בלבד מהפיצויים, כי מהיום הראשון לעבודה הופרשו עבור העובד כספים לפנסיה. עורך הדין שלו אישר את זה בדיון בערעור, ולכן זה השיעור שמגיע לו.

הפקדות לפנסיה באות במקום פיצויי פיטורים רק אם נקבע כך בהסכם קיבוצי או אושר בידי שר העבודה, ורק במידה שנקבע (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים). אם המעסיק שלכם מפריש לפנסיה, איך זה משפיע על סכום הפיצויים מוסבר במדריך פיצויי פיטורים.

מה חשבו נציגי הציבור

בהרכב ישבו שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, אחת מטעם המעסיקים ואחד מטעם העובדים. שלושת השופטים היו הרוב, ושני נציגי הציבור היו פוסקים לעובד גם רכיבים נוספים מתוך מה שתבע.

נציגת הציבור מטעם המעסיקים הסכימה שהחברה היא שסיימה את יחסי העבודה. אבל לדעתה העובד לא הסכים לפיטורים, ולכן מגיע לו תשלום במקום הודעה מוקדמת. היא לא הייתה פוסקת לו פיצוי על פיטורים בלי שימוע, כי התנהגותו תרמה במידה רבה למצב. נציג הציבור מטעם העובדים הצטרף אליה, ולדעתו מגיע לעובד גם פיצוי על פיטורים שלא כדין.

מה זה אומר אם המעסיק כתב לכם שנטשתם

מכתב "נטישה" מהמעסיק לא קובע לבד שהתפטרתם. בתיק הזה בית הדין הארצי בדק מה העובד עשה ואמר, והיעדרות של כמה ימים אחרי עימות, עם הודעה על מחלה, לא נחשבה להתפטרות.

בתיק הזה עזר לעובד שכבר למחרת המכתב הראשון הוא כתב למעסיקה שלא אמר "מתפטר", ושהוא בימי מחלה. בית הדין הזכיר את זה בנימוקים. לפי בית הדין, נראה שהמעסיקה לא בדקה למה העובד נעדר. היא גם הודיעה על סיום העבודה אף שהעובד העביר אישורי מחלה לחלק מהתקופה.

גם כשבית הדין קבע שהעובד פוטר, הוא לא קיבל תשלום במקום הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין, כי שני הצדדים הבינו שאי אפשר להמשיך לעבוד יחד.

על הזכויות של מי שפוטרו יש מדריך: פוטרתם? מה מגיע לכם. הכללים על אישורי מחלה נמצאים במדריך ימי מחלה.

פסק הדין: בית הדין הארצי לעבודה, ע"ע 51482-11-24, ניתן ב-04.12.2025, בערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סע"ש 22446-05-22). על פסק דין של בית דין אזורי מערערים לבית הדין הארצי (סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה). התיק מסומן כסגור באתר נט המשפט. באתר בית המשפט העליון לא נמצאה החלטה על עתירה נגד פסק הדין (נבדק ב-28.10.2026). עתירה שהוגשה ועוד לא ניתנה בה החלטה לא הייתה מופיעה שם, ולכן אי אפשר לקבוע מזה בוודאות שפסק הדין סופי. את הנוסח המלא אפשר למצוא באתר נט המשפט, בחיפוש לפי מספר התיק.