מתי צריך אפוטרופוס להורה או לבן משפחה, ואיך מבקשים אותו?

אישה אובחנה בדמנציה, ולא חתמה על ייפוי כוח מתמשך כשעוד יכלה. הבן שלה יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה למנות אותו לאפוטרופוס שלה לענייני רכוש. כך יוכל לטפל בשמה בחשבון הבנק ובקצבאות. הוא מגיש את הבקשה לבית המשפט באזור שבו היא גרה, ומ-01.07.2026 האגרה היא 574 ₪. לפני שיחליט, בית המשפט ישמע את האם עצמה, אם היא מסוגלת להבין במה מדובר ואפשר לברר מה דעתה.

הטופס ורשימת המסמכים שמצרפים אליו נמצאים באתר הרשות השופטת, בעמוד בקשה למינוי אפוטרופוס לבגירים. את הבקשה מגישים בעמדת השירות במזכירות בית המשפט, בתור שמזמינים מראש, או שולחים בדואר רשום. באינטרנט, באתר נט המשפט, מגישים רק עורכי דין. אפשר לבקש מינוי קבוע, מינוי זמני, או את שניהם.

לפני המינוי בית המשפט בודק אם הופקד ייפוי כוח מתמשך, ואם אפשר לטפל בעניינים בדרך שמגבילה פחות, למשל בעזרה של תומך בקבלת החלטות, מישהו שעוזר לאדם להחליט בעצמו. ואם ההורה עוד מבין את המשמעות, הוא יכול לבחור בעצמו, בייפוי כוח מתמשך, מי יטפל בענייניו.

מתי בית המשפט ממנה אפוטרופוס?

בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס לאדם שלא מסוגל לדאוג לענייניו, לכולם או לחלקם, גם אם המצב קבוע וגם אם הוא זמני. התנאי הוא שאין מי שיש לו סמכות לטפל בעניינים האלה במקומו ושמוכן לעשות זאת (סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). החוק מוסיף עוד תנאים, וכולם צריכים להתקיים:

• בלי אפוטרופוס, הזכויות, האינטרסים או הצרכים שלו עלולים להיפגע.
• לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי, הגוף הממשלתי שאצלו מפקידים מסמכים כאלה, ייפוי כוח מתמשך שלו בעניינים שבבקשה.
• אי אפשר להשיג את אותה מטרה בדרך שמגבילה פחות את הזכויות, החירות והעצמאות שלו, למשל במינוי תומך בקבלת החלטות.

יש אנשים שלא מסוגלים לטפל בענייניהם, אבל עדיין מסוגלים להחליט לגביהם. להם ממנים אפוטרופוס רק בנסיבות מיוחדות, וגם אז הוא לא יחליט בשמם בניגוד לרצונם (סעיף 33א(ב)).

בהחלטה בית המשפט כותב אילו עניינים עוברים לאפוטרופוס: עניין מסוים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש. הוא מצמצם אותם ככל האפשר, ושוקל לקצר את תקופת המינוי אם אפשר להשיג את המטרה בזמן קצר יותר (סעיף 33א(ד)-(ו)).

כשיש כבר ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא המסמך שבו אדם ממנה בעצמו, מראש, מי יחליט בשמו בעניינים שכתובים בו. כשמגישים בקשה למינוי אפוטרופוס, בית המשפט בודק בעצמו במרשם של האפוטרופוס הכללי. הוא מחפש שם שלושה סוגי מסמכים של האדם: ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות ומסמך הבעת רצון (תקנה 6א לתקנות סדרי הדין והביצוע). אם הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שבבקשה, גם מיופה הכוח הופך לצד בהליך.

במצב כזה בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק בשני מקרים: אם בלי מינוי נוסף תיגרם לאדם פגיעה של ממש, או אם ייפוי הכוח בוטל (סעיף 33א(ג), סעיפים 32כח ו-32כט).

ייפוי כוח מתמשך אפשר לתת רק כל עוד האדם מבין את המשמעות שלו. במדריך לייפוי כוח מתמשך יש את השלבים, וכלי שמראה מה הדרך בכל מצב.

אם אדם נתן בעבר הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, ושם בהן את מי שהוא רוצה כאפוטרופוס, בית המשפט ימנה את מי שצוין בהן. יש לזה חריגים, למשל כשבית המשפט סבור שהמינוי או ההנחיות יפגעו באדם פגיעה של ממש, ועוד כמה מצבים שהחוק מונה (סעיף 35א(ד)).

ואם קיבלתם ממנו ייפוי כוח רגיל, שהיה בתוקף עד שהפסיק להבין במה מדובר, אתם יכולים לבקש להתמנות לאפוטרופוס שלו באותם עניינים (סעיף 33ב).

כשמספיק תומך בקבלת החלטות

יש אנשים שיכולים להחליט בעצמם על ענייניהם, אם מישהו עוזר להם. לאדם כזה בית המשפט יכול למנות תומך בקבלת החלטות. התומך עוזר לו לקבל מידע, להבין אותו ולממש את ההחלטות שלו, אבל לא מחליט בשמו (סעיף 67ב).

לפני שמבקשים תומך חייבים לתאם פגישת מידע עם האפוטרופוס הכללי, ולצרף לבקשה אישור על הפגישה, לפי האפוטרופוס הכללי. את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים, וגם עליה משלמים אגרה. פרטים על פגישת המידע ועל הבקשה יש בעמוד קבלת החלטות נתמכת.

מי יכול לבקש, ואיפה מגישים

את הבקשה יכולים להגיש בן הזוג או קרוב משפחה, וגם היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 33(ב)).

מגישים לבית המשפט לענייני משפחה באזור שבו האדם גר. אם הוא לא גר בישראל, מגישים באזור שבו נמצאים הנכסים שלו (תקנה 3).

אתם יכולים להגיש את הבקשה בעמדת השירות במזכירות בית המשפט, בתור שמזמינים מראש, או לשלוח אותה בדואר רשום. הגשה באינטרנט, באתר נט המשפט, פתוחה רק לעורכי דין.

גם תאגיד יכול להגיש בקשה כזו, לפי עמוד השירות של הרשות השופטת.

מה כותבים בבקשה ומה מצרפים

ממלאים את הטופס של בתי המשפט, ומסמנים בו אילו עניינים אתם מבקשים למסור לאפוטרופוס: רפואיים, אישיים, רכושיים או עניין אחר. הבקשה צריכה לכלול את הפרטים האלה (תקנה 6 לתקנות):

• את השם, מספר הזהות ופרטי ההתקשרות של האדם, ואת השמות של בני המשפחה מדרגה ראשונה שלו.
• את הסיבות למינוי, אילו עניינים למסור לאפוטרופוס ולכמה זמן.
• את העמדה של האדם עצמו על המינוי, ואם אי אפשר לברר אותה, הסבר למה.
• את העמדה של בני המשפחה מדרגה ראשונה, אם אפשר לברר אותה במאמץ סביר.
• בבקשה לענייני רכוש: מה ידוע על הנכסים והחובות שלו, גם בחשבונות ובנכסים משותפים.

לבקשה מצרפים תצהיר שמאמת את העובדות. בתצהיר כותבים גם אם ידוע לכם על ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון שלו. אם אתם מציעים אדם מסוים לתפקיד האפוטרופוס, מצרפים את ההסכמה שלו בכתב, ומפרטים מה הקשר בינו לבין מי שמבקשים לו אפוטרופוס, גם קשר עסקי או נכסים משותפים. צריך לצרף גם סיכום רפואי על המצב הנפשי או הגופני של האדם, חתום בידי מי שכתב אותו, לפי עמוד השירות.

על התצהיר אפשר לחתום בכל בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום, או אצל עורך דין. קחו איתכם תעודת זהות או דרכון בתוקף.

את הבקשה מגישים לבית המשפט בעותק אחד, ועם עותקים נוספים לפי הצורך. לפי התקנות, הבקשה נמסרת ליועץ המשפטי לממשלה ולמי שבית המשפט מורה. היא נמסרת גם לאדם עצמו, אלא אם בית המשפט הורה שלא.

כמה זה עולה

מ-01.07.2026 האגרה על בקשה למינוי אפוטרופוס היא 574 ₪ (פרט 6 בטבלת האגרות של בתי המשפט לענייני משפחה). האגרות מתעדכנות לפי המדד. הסכום הזה חושב לפי השינוי במדד בין נובמבר 2025 למאי 2026.

לכל אדם נפתח תיק נפרד. אם אתם מבקשים להיות אפוטרופוס של שני ההורים, למשל, משלמים אגרה על כל תיק. ומי שכבר אפוטרופוס בתחום אחד, למשל ברכוש, ורוצה מינוי גם בתחום אחר, מגיש בקשה חדשה ומשלם עליה אגרה (עמוד השירות).

אם אין לכם יכולת כלכלית לשלם, אפשר לבקש פטור מאגרה.

מה קורה בבית המשפט

אחרי ההגשה הבקשה עוברת להחלטה של בית המשפט. את מצב הטיפול בה ואת ההחלטה אפשר לבדוק באתר נט המשפט, גם בלי עורך דין, כשנכנסים עם ההזדהות הלאומית או עם כרטיס חכם. האתר לא מותאם לטלפון, ולכן נכנסים אליו מהמחשב. מה עוד קורה תלוי בדרך שבה הגשתם:

• בעמדת השירות במזכירות בית המשפט: מקבלים מספר תיק בסוף ההגשה.
• בדואר רשום: התיק נפתח אחרי שהדואר מגיע לבית המשפט, בסוף יום העסקים שאחרי. אם כתבתם בבקשה כתובת דואר אלקטרוני, בית המשפט שולח אליה הודעה כשהתיק נפתח, עם מספר התיק. אפשר למצוא את התיק גם בנט המשפט.
• דרך נט המשפט, שפתוחה רק לעורכי דין: המסמכים עוברים לבדיקת המזכירות. אם בית המשפט מבקש להשלים מסמך, שולחים אותו עד המועד שכתוב בבקשת ההשלמה, אחרת התיק נסגר.

בכל דרך הגשה, בדקו מדי פעם בנט המשפט מה מצב הבקשה.

לפני המינוי בית המשפט שומע את האדם עצמו, אם הוא מסוגל להבין במה מדובר ואפשר לברר מה דעתו. בית המשפט יכול לשמוע גם את קרובי המשפחה (סעיפים 36 ו-72).

עותק של הבקשה צריך להגיע גם לאדם עצמו, אלא אם בית המשפט הורה שלא למסור לו אותה. ובהחלטה על המינוי בית המשפט יכתוב גם אם שמע את האדם בדיון (תקנה 9).

לתפקיד הוא ממנה את מי שנראה לו המתאים ביותר לטובת האדם, ומתחשב ברצון שלו. אף אחד לא מתמנה לאפוטרופוס בלי שהסכים לכך (סעיפים 35(א) ו-37).

אפשר לבקש גם מינוי זמני (עמוד השירות). ההחלטה על המינוי צריכה להיות מנומקת, ולפרט אילו עניינים נמסרו לאפוטרופוס ולכמה זמן (תקנה 9).

עד ההחלטה, בית המשפט יכול להחליט על צעדים זמניים כדי לשמור על העניינים של האדם, למשל למנות לו אפוטרופוס זמני. הוא יכול לעשות את זה גם לפני שהתברר אם התנאים למינוי מתקיימים. את זה יכולים לבקש מי שהעניין נוגע אליו או היועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט יכול לעשות את זה גם ביוזמתו (סעיף 68).

מה עושים אחרי המינוי

אם מוניתם לאפוטרופוס, בתוך 30 יום מהמינוי אתם מגישים רשימה של הנכסים והחובות של האדם לאפוטרופוס הכללי, הגוף הממשלתי שאליו מגישים גם את הדוחות, אלא אם קיבלתם פטור או מועד אחר. בחוק הרשימה הזו נקראת פרטה (סעיף 51).

מאז אתם מגישים לו דוח לפחות פעם בשנה, וגם בסוף התפקיד (סעיף 53).

את הכסף של האדם מנהלים בחשבון נפרד על שמו. אם יש לו חשבון משותף עם בן זוג שמנהל איתו משק בית משותף, אתם יכולים להמשיך לנהל את החשבון הזה, בהסכמת בן הזוג (תקנה 15).

לפעולות מסוימות צריך אישור מראש. ביניהן מכירה או שעבוד של דירה, ועסקה במקרקעין, חוץ מהשכרה לעד 5 שנים שחוק הגנת הדייר לא חל עליה. גם פעולה משפטית אחרת בשווי של יותר מ-100,000 ₪ צריכה אישור מראש. אם בהנחיות מקדימות שהאדם נתן יש הסמכה מפורשת לפעולה משפטית כזו, צריך אישור רק כששוויה מעל 500,000 ₪ (סעיף 47).

את הבקשה לאישור מגישים לאפוטרופוס הכללי. הוא מאשר אותה, או מעביר אותה לבית המשפט אם אתם רוצים בכך, בתוך 60 יום מהגשת כל המסמכים (סעיף 74א).

כאפוטרופוס, אתם שומעים את דעתו של האדם ומשתפים אותו בהחלטות. אתם פועלים לפי ההנחיות המקדימות שנתן, ואם אין כאלה, לפי הרצון שלו, אלא אם אתם סבורים שההחלטה תפגע בו פגיעה של ממש (סעיף 67ו).

אם תקבלו שכר על התפקיד, את הגובה שלו קובע בית המשפט או מאשר האפוטרופוס הכללי. המינוי גם לא מחייב אתכם לשלם את המזונות של האדם (סעיפים 56 ו-40).

האפוטרופסות נגמרת כשבית המשפט קובע שהסיבות לה כבר לא קיימות או שהמטרה הושגה, ובכל מקרה כשהאדם נפטר (סעיף 62).

כשצריך טיפול רפואי דחוף

כשאדם צריך טיפול רפואי דחוף ולא מסוגל לתת הסכמה מדעת, יש דרך שלא עוברת בבית המשפט. במוסד הרפואי, העובדים הסוציאליים יכולים לאשר בכתב שאדם בגיר יקבל בינתיים את ההחלטות בשביל המטופל, בתפקיד שנקרא "מקבל החלטות זמני". לזה צריך גם אישור של מנהל המוסד ושל הרופא המחוזי בקופת החולים, לפי הרשות השופטת. כשזה לא אפשרי, מבקשים מבית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס שיחליט על הטיפול הרפואי הדחוף. השם הרשמי של הבקשה הוא מינוי אפוטרופוס לגוף לצורך התערבות רפואית דחופה.

• בקשה למינוי אפוטרופוס לבגירים - הטופס, מה מצרפים ואיך מגישים.
• אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה - פרט 6 הוא האגרה על הבקשה.
• בקשת פטור מתשלום אגרה - למי שלא יכול לשלם בגלל המצב הכלכלי.
• קבלת החלטות נתמכת - פגישת המידע עם האפוטרופוס הכללי והבקשה למינוי תומך.
• מינוי אפוטרופוס לגוף לטיפול רפואי דחוף - למי שצריך טיפול דחוף ולא יכול לתת הסכמה מדעת.