הגשת תביעה קטנה 2026: עד כמה אפשר לתבוע, כמה זה עולה ואיך מגישים

הזמנתם מוצר שלא הגיע, או שמישהו גרם לכם נזק, והצד השני לא משלם. בתביעה קטנה מגישים ומופיעים בלי עורך דין, ובתיק יש דיון אחד שבו השופט שומע את שני הצדדים ואת העדים. בדקו במחשבון שלמטה אם התביעה שלכם מתאימה ומה האגרה. אחר כך עברו על שלבי ההגשה, מהכנת כתב התביעה ועד הערעור.

מי יכול לתבוע, ועל כמה

בית המשפט לתביעות קטנות דן רק בתביעה שהגיש "יחיד" (סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לפי הרשות השופטת, יחיד הוא כל אדם פרטי, גם עוסק פטור או עוסק מורשה. חברה בע"מ לא יכולה להגיש תביעה קטנה (עמוד השירות של הרשות השופטת).

את התביעה אפשר להגיש נגד אדם פרטי, חברה, עמותה, שותפות רשומה או גוף ציבורי. מי שתובע עוסק פטור או עוסק מורשה מגיש את התביעה נגד בעל העסק, כאדם פרטי (הרשות השופטת).

מ-01.01.2026 אפשר לתבוע עד 39,900 ₪ (הודעה של מנהל בתי המשפט, ילקוט הפרסומים 14222). בחוק עצמו כתוב 30,000 ₪, והסכום מתעדכן לפי שינוי המדד. אפשר לתבוע כסף, ואפשר גם לבקש שבית המשפט יורה להחליף מוצר, לתקן אותו או לבטל עסקה, כששווי המוצר, התיקון או העסקה לא עולה על התקרה (סעיף 60(א)(2)). אם המוכר מסרב לבטל עסקה, הזכויות שלכם מוסברות במדריך ביטול עסקה.

בית המשפט לתביעות קטנות לא דן בתביעה לפי זכות שהועברה אליכם ממישהו אחר (בשפת החוק: זכות "שהומחתה או שהוסבה"), ולא בעניין שרק בית משפט אחר מוסמך לדון בו (סעיף 60(א)).

מי שכבר הגיש באותה שנה, באותו בית משפט, יותר מחמש תביעות, עלול לגלות שבית המשפט מעביר את התביעה החדשה לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בה. בית המשפט רשאי לעשות את זה, והוא לא חייב. הוא רשאי להעביר תביעה גם כשהוא סבור שהדיון בתביעות קטנות לא מתאים לה (סעיף 60(ב)). החוק לא מגדיר אם "באותה שנה" היא שנה קלנדרית או 12 החודשים האחרונים. במדריך של הרשות השופטת כתוב "שנה קלנדרית", ובכתב התביעה כותבים כמה תביעות קטנות הגשתם "במהלך השנה האחרונה" (תקנה 3(ג)(7)).

לא חייבים לבחור בתביעה קטנה. החוק לא מונע מכם להגיש את אותה תביעה לבית משפט אחר במקומה (סעיף 61).

תביעה קטנה: תקרה ואגרה

מזינים מי מגיש, אדם פרטי או חברה, ועל איזה סכום, ורואים אם הסכום בתוך התקרה של 2026 (39,900 ₪) וכמה בדיוק תהיה האגרה.

אם הכלי לא נטען, אפשר להיעזר בהסבר שבכתבה. כדי שהכלי יעבוד, JavaScript צריך להיות פעיל בדפדפן.

משהו בכלי לא עובד, או שהתוצאה נראית לכם לא נכונה? ספרו לנו

כמה עולה להגיש תביעה קטנה

האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪. אם ה-1% לא יוצא סכום שמתחלק ב-5, מעגלים אותו כלפי מעלה לסכום הבא שמתחלק ב-5 (תקנה 6(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976). את האגרה משלמים כשמגישים, ובית המשפט לא דן בתביעה שלא שולמה עליה אגרה.

בהגשה באינטרנט משלמים בכרטיס אשראי בלבד. באמצעי תשלום אחר אפשר לשלם רק כשמגישים את התביעה ידנית במזכירות בית המשפט (הרשות השופטת).

מי שאין לו יכולת כלכלית לשלם יכול לבקש מבית המשפט פטור מהאגרה. פטור מאגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) חל גם על האגרה בתביעה קטנה (תקנה 6(ב)).

הנתבע לא משלם אגרה על כתב ההגנה (המדריך של הרשות השופטת). על תביעה שכנגד ועל הודעה לצד שלישי משלמים אגרה של 1%, כמו על תביעה (תקנה 6(א)).

לאיזה בית משפט מגישים

מגישים לבית המשפט לתביעות קטנות של האזור שבו נמצא אחד מאלה (תקנה 2):

• המקום שבו הנתבע גר, או המקום שבו העסק שלו;
• המקום שבו קרה מה שבגללו אתם תובעים: מעשה, או מחדל, משהו שהיה צריך להיעשות ולא נעשה;
• תביעה שהנתבע מגיש נגד התובע, תביעה שכנגד, מגישים במקום שבו הוגשה התביעה המקורית.

בתביעה על פרסום או על סחר באינטרנט, מגישים רק לבית המשפט שבאזור המגורים או העסק של הנתבע, או שבאזור המגורים או העסק שלכם. כשיש כמה נתבעים, אפשר להגיש לבית משפט שמוסמך לדון נגד אחד מהם. הכללים האלה חלים גם אם בחוזה עם הנתבע כתוב מקום אחר (תקנה 2).

אם הנתבע גר בישראל או שהעסק שלו בישראל, המקום הזה הוא תמיד אחת האפשרויות, גם בתביעה על פרסום או על סחר באינטרנט, ולכן כשאתם לא בטוחים, אפשר להגיש שם. כל שאלה אחרת על המקום, למשל נתבע שאין לו מגורים או עסק בישראל, או אם מה שקרה אצלכם נחשב למקום של המעשה או המחדל, בררו במוקד המידע של הרשות השופטת, 3852*, או עם עורך דין.

במדריך הכללי של הרשות השופטת באתר gov.il, שעודכן לאחרונה ב-24.04.2025, מופיעים גם "מקום יצירת ההתחייבות" ו"מקום המסירה של הנכס". הם לא מופיעים בתקנה 2 בנוסח המעודכן שלה, וגם עמוד השירות להגשת תביעה קטנה לא מונה אותם.

בית משפט לתביעות קטנות הוא בית משפט שלום שהוסמך לשבת כך (סעיף 59 לחוק). אזור השיפוט של בית משפט שלום הוא המחוז שבו הוא נמצא, חוץ מכלל מיוחד לבתי המשפט במחוז חיפה ובנפת עכו (סעיף 2א לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם)). את בתי המשפט לתביעות קטנות בכל מחוז מפרסמת הרשות השופטת, עם קישור לדף של כל בית משפט: מחוז הדרום, ירושלים, מרכז, תל אביב, חיפה והצפון. חריג אחד: בית המשפט בעכו מופיע ברשימה של הצפון, אבל הוא, וכל בתי המשפט שברשימה של חיפה, דנים במחוז חיפה ובנפת עכו. שאר בתי המשפט ברשימה של הצפון לא דנים בנפת עכו (סעיף 2א(ב) לצו). אם המקום שלכם במחוז חיפה או בצפון ואתם לא בטוחים באיזו נפה הוא, או שיש לכם ספק לאיזה בית משפט להגיש, בררו במוקד המידע של הרשות השופטת, 3852*.

מה כותבים בכתב התביעה

בתביעה שנפתחת מ-11.04.2025 ואילך אין טופס קבוע שחייבים למלא. התקנות קובעות מה צריך להיות בכתב התביעה, והרשימה כאן למטה (תקנה 3, התיקון לתקנות מ-10.02.2025). בהגשה באינטרנט השירות של הרשות השופטת עוזר ליצור את כתב התביעה, ולהגשה ידנית יש טופס שאפשר להוריד מאותו עמוד (הרשות השופטת).

בראש כתב התביעה כותבים:

• את השם שלכם ואת מספר תעודת הזהות;
• את הכתובת שלכם ואיך אפשר ליצור אתכם קשר, כולל דואר אלקטרוני וטלפון נייד;
• את השם של הנתבע ואת מספר הזהות שלו, אם אפשר לברר אותו. אם הנתבע הוא חברה או תאגיד אחר, את מספר הרישום;
• את הכתובת של הנתבע, בבית או בעסק, ואת הדואר האלקטרוני והטלפון הנייד שלו, אם אפשר לברר אותם;
• מה אתם מבקשים מבית המשפט.

בגוף כתב התביעה מפרטים:

• איפה קרה המעשה או המחדל שבגללו אתם תובעים;
• מה אתם מבקשים, ולמה;
• רשימה של המסמכים שאתם מסתמכים עליהם, ורשימה של העדים;
• אם אתם מעדיפים דיון בשיחת וידאו או באמצעי טכנולוגי אחר, ואם אתם מעדיפים שבית המשפט יכריע רק לפי מה שהוגש בכתב;
• כמה תביעות קטנות הגשתם בשנה האחרונה.

גוף כתב התביעה לא יכול להיות ארוך מחמישה עמודים. מצרפים אליו את המסמכים שאתם מסתמכים עליהם, אם הם אצלכם, והצהרה שכל מה שכתוב בו אמת או נכון למיטב ידיעתכם, עם המקור לידיעה. מסמך שלא צירפתם תוכלו להגיש אחר כך רק אם בית המשפט יתיר זאת (תקנה 3(ד)-(ה)).

בתביעה על מוצר או על שירות, הרשות השופטת ממליצה לצרף למשל אישור הזמנה או העתק של הסכם השירות, קבלות או חשבוניות, תצלומים של הפגם או חוות דעת מומחה, ותיעוד של ההתכתבויות עם הנתבע. היא ממליצה גם לכתוב בנימוקים איך חושב סכום התביעה, ומציינת שאלה המלצות בלבד (תביעה קטנה: המלצות להגשה).

את הסכום שאתם תובעים כותבים בכתב התביעה, כחלק ממה שאתם מבקשים מבית המשפט (תקנה 3). הסכום קובע את האגרה (תקנה 6(א)), ואם הוא עולה על 39,900 ₪, בית המשפט לתביעות קטנות לא דן בתביעה (סעיף 60(א)(1)).

הרשות השופטת מבקשת לכתוב את האירועים לפי הסדר שבו קרו, עם תאריכים ומקומות. בהגשה באינטרנט מצרפים רק קובצי PDF, עד 70 מגה בסך הכול. הקלטות וסרטונים שומרים על דיסק און קי, עותק לבית המשפט ועוד עותק לכל נתבע, ומגישים אותם למזכירות או שולחים בדואר (הרשות השופטת).

אפשר להגיש תביעה גם בלי מספר הזהות של הנתבע. אבל אם הוא לא ישלם לפי פסק הדין, בלי המספר הזה לא תוכלו לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל (הרשות השופטת). את מספר החברה ואת הכתובת שלה אפשר למצוא בחינם ברשם החברות, ומספר העוסק של עוסק פטור או מורשה הוא בדרך כלל מספר תעודת הזהות של בעל העסק, ומופיע לרוב על החשבוניות והקבלות שלו.

הגשה, שלב אחרי שלב

1. בדקו במחשבון שלמעלה שהתביעה מתאימה ומה האגרה, ומצאו את בית המשפט ברשימת בתי המשפט לתביעות קטנות.
2. הכינו את כתב התביעה, ושמרו את המסמכים והתמונות שאתם מצרפים כקובצי PDF.
3. היכנסו מהמחשב לשירות להגשת תביעה קטנה והזדהו במערכת ההזדהות הלאומית. מהטלפון הנייד אי אפשר להגיש.
4. מלאו את הפרטים ואת נימוקי התביעה, צרפו את הראיות ושלמו את האגרה בכרטיס אשראי.
5. חכו לאישור על פתיחת התיק ולהזמנה לדיון. בית המשפט שולח אותם לכתובת הדואר האלקטרוני שכתבתם בתביעה.

6. לפחות 60 יום לפני הדיון, בדקו בנט המשפט או במוקד המידע של הרשות השופטת, 3852*, אם הנתבע קיבל את כתב התביעה ואת ההזמנה. אם בית המשפט לא מסר לו אותם עד 60 יום לפני הדיון, אתם, או מי מטעמכם, צריכים למסור לו את כתב התביעה לפחות 40 יום לפני הדיון (תקנה 7(ב1)).

   המסירה נעשית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אם בית המשפט לא הורה על דרך אחרת (תקנה 7(ג)). אם אי אפשר למסור בדרך שנקבעה, בית המשפט רשאי להורות על מסירה בדרך אחרת (תקנה 164). כתב תביעה מוסרים בדואר רשום או במסירה אישית, ולא בדואר אלקטרוני, אלא אם הנתבע הסכים לכך בכתב (תקנה 162). בדואר שולחים דואר רשום עם אישור מסירה למען של הנתבע, ואם אי אפשר, לכתובת המגורים או העסק שלו שידועה לכם. התאריך שבאישור המסירה הוא יום המסירה. במסירה אישית, עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו מוסרים את המסמך לנתבע, והוא מתבקש לאשר בכתב שקיבל. אם הוא מסרב, או שלא נמצא אף אחד למרות מאמץ סביר, אפשר להניח את המסמך במקום שנראה לעין, ליד הדלת של הבית או העסק שלו (תקנה 161). אם הנתבע עצמו לא נמצא, אפשר למסור בביתו לבן משפחה שגר איתו ונראה בן 18 לפחות (תקנה 163(ב)). לתאגיד, למשל חברה, מוסרים במשרד שלו או במען הרשום שלו, ולתאגיד שהוקם בחוק מוסרים במשרד של מנהל התאגיד (תקנה 163(ה)). למדינה ולרשות מקומית יש כללים משלהן (תקנה 163(ד) ו-(ו)).

   את אישור המסירה בדואר, או את ההודעה של מי שמסר במסירה אישית, עם מקום המסירה, התאריך, השעה ושם מי שקיבל, שומרים אצלכם ומגישים העתק לבית המשפט לפי הצורך (תקנות 159 ו-165(א)). בלי אישור מסירה השופט לא יוכל לדון בתיק, והתביעה עלולה להימחק. הנחיות למסירה אפשר לקבל במוקד המידע או במזכירות בית המשפט.

7. הזמינו את העדים שלכם בעצמכם. אם אתם חוששים שעד לא יגיע, הגישו למזכירות בקשה לזמן אותו, לפחות 60 יום לפני הדיון. אם תבקשו מבית המשפט לזמן עד, תפקידו בשבילו כסף, שכר עדות, ובית המשפט יקבע כמה.
8. צריכים מתורגמן בדיון? הגישו בקשה לפחות 7 ימים לפני הדיון.

אם הכתובת או הטלפון שלכם או של הנתבע משתנים, עדכנו את מזכירות בית המשפט.

אפשר גם להגיש ידנית. מורידים את טופס התביעה מעמוד השירות, ממלאים אותו במחשב, מדפיסים ומגישים במזכירות בשלושה עותקים, ועוד עותק לכל נתבע נוסף. בהגשה ידנית מקבלים את האישור ואת ההזמנה לדיון מיד. בהגשה באינטרנט אפשר לצרף עד 5 תובעים ולתבוע עד 5 נתבעים, ומעבר לזה מגישים ידנית (הרשות השופטת).

לעזרה בניסוח כתב התביעה, בלי תשלום, יש עמדות מתנדבים בבתי המשפט. הם עוזרים במילוי טפסים ובהתמצאות בבית המשפט, ולא נותנים ייעוץ משפטי. את שעות הפעילות כדאי לברר מראש במוקד 3852*.

• הגשת תביעה קטנה - הגשה באינטרנט מהמחשב, וגם הטופס להגשה ידנית
• בתי המשפט לתביעות קטנות - הכתובות ושעות קבלת הקהל, לפי מחוז
• תביעה קטנה: המלצות להגשה - מה לכתוב בנימוקים ואילו מסמכים לצרף, לפי נושא התביעה
• בקשה לפטור מאגרה - למי שאין יכולת כלכלית לשלם
• מדריך נט המשפט - מעקב אחרי התיק, הגשת מסמכים ובקשות
• הזמנת מתורגמן לדיון - בקשה לכל שפה, כולל שפת הסימנים

מה קורה אחרי שהגשתם

בית המשפט שולח לנתבע את כתב התביעה ואת ההזמנה לדיון. מהיום שההזמנה נמסרה לנתבע, יש לו 30 יום להגיש כתב הגנה (תקנה 4(ב)). הנתבע יכול לצרף לכתב ההגנה תביעה נגדכם, תביעה שכנגד. אם הוא עשה את זה, מהיום שהיא נמסרה לכם יש לכם 30 יום להגיש עליה כתב הגנה (תקנה 5(ה)).

אם הנתבע לא הגיש כתב הגנה בזמן, בית המשפט נותן פסק דין לפי כתב התביעה בלבד. הוא רשאי בכל זאת לזמן את שני הצדדים לטעון ולהביא ראיות, אם הוא סבור שזה צודק (תקנה 10). אם התיק מתאים לגישור, שני הצדדים מקבלים הזמנה להליך גישור (הרשות השופטת).

אם הגעתם להסכם עם הנתבע לפני הדיון, הודיעו על כך לבית המשפט בכתב, ובדקו לפני מועד הדיון שהשופט אישר את ההסדר (המדריך של הרשות השופטת).

הדיון בבית המשפט

השופט קובע באיזה סדר הצדדים מדברים ומביאים ראיות, והוא עצמו מברר את המחלוקת ביניכם (תקנה 13(א)). בית המשפט רשאי לקבל ראיה שבית משפט אחר לא היה מקבל, והוא לא חייב לפעול לפי סדרי הדין של בתי משפט אחרים (סעיף 62 לחוק).

בתביעה שנפתחה מ-11.04.2025, בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בשיחת וידאו, בשיחת ועידה או באמצעי טכנולוגי אחר. הוא רשאי גם להכריע רק לפי מה שהצדדים הגישו בכתב. בהחלטה הוא שוקל, בין השאר, מה הצדדים מעדיפים (תקנה 13(ב)-(ג)), ולכן בכתב התביעה אתם כותבים מה אתם מעדיפים (תקנה 3(ג)(6)).

אם אף צד לא הגיע לדיון, התביעה נמחקת. אם רק התובע הגיע, בית המשפט נותן פסק דין לפי כתב התביעה, אחרי שהתובע הצהיר לפניו שמה שכתוב בה אמת. אם רק הנתבע הגיע, התביעה נדחית (תקנה 11). מי שהחלטה ניתנה נגדו כשלא היה בדיון יכול לבקש לבטל אותה תוך 30 יום מיום שהיא נמסרה לו (תקנה 12).

עורך דין בתביעה קטנה

עורך דין יכול לייצג צד בתביעה קטנה רק אם בית המשפט התיר את זה מטעמים מיוחדים, ורשם אותם (סעיף 63(א) לחוק). בית המשפט רשאי להתיר גם לאדם שאינו עורך דין לייצג אתכם, אם נתתם לו ייפוי כוח והוא הוגש לבית המשפט. זה לא אפשרי אם הוא מייצג אנשים בקביעות, אם הייצוג הוא חלק מהעסק הרגיל שלו, או אם הוא מקבל על כך תשלום (סעיף 63(ב)).

פסק הדין, וערעור עליו

השופט נותן פסק דין בסוף הדיון, או עד 7 ימים אחריו. פסק הדין מנומק בקצרה, וכתוב בו איך אפשר להשיג עליו, כלומר לבקש לבטל אותו או לשנות אותו, ועד מתי (תקנה 15).

ערעור על פסק דין בתביעה קטנה מגישים לבית המשפט המחוזי, ורק אם שופט של בית המשפט המחוזי נתן לכך רשות (סעיף 64 לחוק). לכן מגישים בקשת רשות ערעור, ואם הרשות ניתנה, הבקשה נחשבת לערעור עצמו (תקנה 16(ב)).

עד מתי אפשר להגיש את הבקשה, כתוב בפסק הדין עצמו (תקנה 15(ג)), ובספק כדאי לברר עם עורך דין. לפי תקנה 16(א), בתביעה שנפתחה מ-11.04.2025 יש 30 יום מיום מתן פסק הדין, ובתביעה שנפתחה לפני כן, 15 יום (תקנה 16(א)).

תקנה 16א(א) קובעת שמניין הימים מתחיל ביום שהמסמך נמסר לכם, ואם ההחלטה ניתנה בנוכחות הצדדים, ביום הדיון. התקנות לא אומרות במפורש איך הכלל הזה מתיישב עם "מיום מתן פסק הדין" שבתקנה 16(א). במדריך הכללי של הרשות השופטת באתר gov.il, שעודכן לאחרונה ב-24.04.2025, כתוב 15 יום. המדריך עצמו קובע שבמקרה של אי התאמה, הקובע הוא החוק והתקנות. התיקון לתקנות, שפורסם ב-10.02.2025, החליף את 15 ב-30, נכנס לתוקף 60 ימים אחרי הפרסום וחל על הליכים שנפתחו מאז.

האגרה על בקשת רשות ערעור היא 588 ₪ ב-2026 (הודעת בתי המשפט (אגרות), התשפ"ו-2025, פרט 13). אם הרשות ניתנה, על הערעור עצמו לא משלמים אגרה (תקנה 20(28) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007).

בתביעה שנפתחה מ-11.04.2025, הפגרה של בתי המשפט לא עוצרת את ספירת הימים. ימי הפגרה נספרים במועדים שנקבעו בתקנות או בידי בית המשפט, אם בית המשפט לא הורה אחרת (תקנה 16א(ב)). את התאריכים של הפגרות תמצאו במדריך פגרת בתי המשפט.

אם הנתבע לא שילם עד המועד שבפסק הדין, אפשר לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. קודם מוודאים שפסק הדין נמסר לו ושאישור המסירה הגיע למזכירות בית המשפט. 30 יום אחרי שהוא קיבל את פסק הדין, מבקשים במזכירות של בית משפט טופס "אישור בדבר המצאת פסק דין/ החלטה טרם פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל". בלי הטופס הזה, מודפס וחתום בידי המזכירות, אי אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל (הרשות השופטת).