מזונות ילדים: איך קובעים את הסכום, ואיך מתחילים את ההליך

בפרידה עם ילדים, אחת השאלות הראשונות היא כמה כל הורה ישלם עליהם. אין בחוק טבלה שקובעת סכום. כשההורים לא מסכימים, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי קובעים את המזונות לפי הנסיבות, ולפי הדין האישי שחל על ההורה. ליהודים זה הדין העברי.

אם אתם לא מסכימים ביניכם, הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך, ורק אחריה תביעה. אם הגעתם להסכם, אפשר לבקש מבית המשפט לאשר אותו בלי לעבור את השלב הזה. איך מגישים את הבקשה, ומה קורה בשבועות שאחריה, אפשר לקרוא במדריך על בקשה ליישוב סכסוך ועל הפגישות שאחריה.

מי חייב במזונות הילדים

הורה חייב במזונות של הילדים שלו מתחת לגיל 18, וגם של הילדים מתחת לגיל 18 של בן הזוג שלו. החובה נקבעת לפי הדין האישי שחל עליו (סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)). ליהודים זה הדין העברי, ובית המשפט העליון פירש אותו בפסק הדין מ-2017. מי שהדין האישי לא מחייב אותו, או שאין לו דין אישי, חייב במזונות לפי החוק עצמו.

זה לא תלוי בכך שההורים היו נשואים. בחוק, "ילד" הוא ילד שנולד מנישואין או שלא מנישואין, וגם ילד מאומץ. קטין הוא מי שעוד לא מלאו לו 18.

בחוק יש גם סעיף שמחלק את החובה בין ההורים לפי ההכנסות. לפיו "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו", והם נושאים בהם "בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא", בלי קשר לשאלה אצל מי הילד גר (סעיף 3א, שנוסף ב-1981). על מי הוא חל יש מחלוקת, שבית המשפט העליון תיאר בפסק הדין: רק על מי שאין לו דין אישי בכלל, או גם על מי שהדין האישי שלו לא מחייב אותו בנסיבות של המקרה.

איך בית המשפט קובע את הסכום

כשאין הסכם, בית המשפט קובע כמה מזונות ישולמו ואיך, לפי הנסיבות. אבל אם החובה של ההורה באה מהדין האישי שלו, למשל הדין העברי ליהודים, המזונות נקבעים לפי הדין הזה ולא לפי חוק המזונות (סעיף 3(א)).

לילדים יהודים בגילאי 6 עד 15 יש הכרעה של בית המשפט העליון. היא ניתנה ב-19.07.2017, פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, בתיק בע"מ 919/15. לפיה שני ההורים חייבים במזונות של הילדים באותה מידה, וכמה כל אחד משלם בפועל נקבע לפי שלושה דברים:

• היכולת הכלכלית היחסית של כל הורה, מכל המקורות שעומדים לרשותו, כולל שכר עבודה
• חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, כלומר כמה זמן הילד נמצא אצל כל הורה
• כל שאר הנסיבות של המקרה

על ילדים מתחת לגיל 6 פסק הדין לא עסק. הוא מתאר את הכלל שנפסק לפניו, ש"אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6". מה הדין היום בגיל הזה, זו שאלה לעורך דין לדיני משפחה.

התיקים שהגיעו לבית המשפט העליון עסקו בהורים שחולקים משמורת פיזית. בית המשפט הדגיש שאין מדובר "בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות", ושבית המשפט לענייני משפחה מפעיל שיקול דעת בכל מקרה. בהחלטה עצמה קבע בית המשפט גם שבמקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, היישום ייעשה "ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה".

בסוף חוות הדעת שאומצה פה אחד, בית המשפט העליון כתב גם ש"ייטיב המחוקק לעשות אם ייקבע הסדר חקיקתי" לסוגיה.

פסק הדין מתאר גם את הדין בגילים אחרים, כפי שהיה ב-2017:

הורים שחל עליהם דין אישי אחר, למשל הדין הדתי של עדה אחרת, כפופים לדין שלהם, ומי שאין לו דין אישי חייב לפי החוק. איך בתי המשפט יישמו את הכלל מאז 2017, ומה הדין בגילים שפסק הדין לא הכריע בהם, הן שאלות לעורך דין לדיני משפחה.

כשההורים מסכימים

אתם יכולים להסכים ביניכם על המזונות. אבל הסכם על מזונות של ילד מתחת לגיל 18, וגם ויתור עליהם, לא מחייב את הילד עד שבית המשפט מאשר אותו (סעיף 12(א)). כלומר, על הסכם שלא אושר אי אפשר לסמוך. להסכם שאושר יש תוקף של פסק דין.

כדי לאשר הסכם לא צריך לעבור קודם את הליך יישוב הסכסוך, כי החוק להסדר התדיינויות לא רואה בבקשה כזו תביעה. מ-01.07.2026 האגרה על אישור הסכם, כשאין תביעה פתוחה באותו עניין, היא 541 ₪ אם ההסכם בין בני זוג, ו-574 ₪ אם הוא לא בין בני זוג.

איך מגישים תביעת מזונות

בתביעת מזונות לילד חובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, ורק אחריה את התביעה עצמה. בזמן ההמתנה אפשר לבקש מזונות זמניים רק במקרים חריגים, כשההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי. אחרי שהתביעה הוגשה, בית המשפט יכול לפסוק מזונות זמניים עד שהיא תוכרע.

1. מגישים בקשה ליישוב סכסוך בטופס 1, במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בדואר רשום עם הקבלה על האגרה. באינטרנט, באתר נט המשפט, מגישים רק עורכי דין. האגרה היא 120 ₪.
2. מגיעים בעצמכם לפגישות המהו"ת, פגישות של מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. בפגישות האלה היחידה עוזרת, בין השאר, להורים לקבוע בהסכמה הסדרים בעניין מזונות, החזקת הילדים וזמני השהות.
3. אם לא הגעתם להסכמה, אחרי 60 ימים מהיום שהגשתם את הבקשה מגישים תביעה בעניין של סכסוך משפחתי. לתביעת מזונות מצרפים שני טפסים: הרצאת פרטים בתביעה למזונות (טופס 4), ותצהיר לכתב טענות (טופס 5). האגרה על תביעת מזונות היא 283 ₪.

ההמתנה לא מוחקת את החודשים האלה. בחוק ההמתנה הזו נקראת תקופת עיכוב ההליכים, ותביעת מזונות שהוגשה בסופה נחשבת כאילו הוגשה ביום שבו הגשתם את הבקשה ליישוב סכסוך (תקנה 15(ב)). הלוח המלא של השלב הזה, עם התאריכים, במדריך בקשה ליישוב סכסוך ופגישות המהו"ת.

בישראל, רק בית הדין הרבני דן בגירושין עצמם של בני זוג יהודים שהם אזרחים או תושבים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים). מי שמגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין יכול לצרף אליה גם את מזונות הילדים. בתי הדין הרבניים קוראים לזה לכרוך את המזונות בתביעת הגירושין.

כשמזונות הילדים כרוכים כך בתביעת גירושין בין יהודים שהוגשה לבית הדין הרבני, יש לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לגביהם. רק הוא יכול לדון בהם. כך קובע סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. לגבי מזונות הילדים חל עכשיו נוסח זמני של הסעיף, שבתוקף מ-18.11.2025 למשך שנתיים.

לפי הנוסח הזה, מזונות הילדים כוללים את כל הצרכים הכלכליים שלהם, ובהם הוצאות על מגורים, חינוך ורפואה. הם כוללים גם את התקופה שכבר עברה, ועד הגיל שבו ההורים כבר לא חייבים לזון אותם לפי כל דין, כולל כללים שנקבעו בפסקי דין. בנוסח עצמו: "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".

הכלל הזה חל רק כשאתם או בן הזוג מגישים לבית הדין הרבני תביעת גירושין, ומזונות הילדים כרוכים בה. אם זה המצב, או שאחד מכם עומד להגיש תביעת גירושין, דברו עם עורך דין לדיני משפחה לפני שאתם מגישים משהו, גם את הבקשה ליישוב סכסוך. מתי מזונות הילדים נחשבים כרוכים בתביעת הגירושין, זו אחת השאלות לשאול אותו.

אם מחכים עם התביעה

מי שתובע מזונות על תקופה שכבר עברה עלול להפסיד אותם. אם תגישו תביעה על מזונות יותר משנה אחרי התקופה שעליה אתם תובעים, בית המשפט יכול לדחות אותה רק בגלל האיחור, אם הוא לא מצא סיבה סבירה לאיחור (סעיף 11(א)). וגם מזונות שכבר נפסקו: אם לא התחילו לגבות אותם בתוך שנתיים, גובים אותם רק ברשות בית המשפט.

כשהנסיבות משתנות

סכום שנקבע בהסכם או בפסק דין אפשר לשנות. בית המשפט יכול לעשות את זה אם הנסיבות השתנו אחרי ההסכם או פסק הדין, או אם מי שמבקש את השינוי גילה עליהן רק אחריהם (סעיף 13). אבל אם הוגשה בקשה לשינוי פחות משישה חודשים אחרי בקשה קודמת, בית המשפט יכול לסרב לדון בה.

כשהמזונות שנפסקו לא משולמים

אם יש לכם פסק דין למזונות והתשלום לא מגיע, ביטוח לאומי יכול לשלם במקום ההורה ולגבות ממנו, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). זכאים לכך אישה או ילד שהם תושבי ישראל, שיש להם פסק דין למזונות והם לא מקבלים את התשלום. ההורה שחייב לשלם צריך היה להיות תושב ישראל ביום פסק הדין, או 24 חודשים מתוך 48 החודשים שלפניו, לפי ביטוח לאומי. הזכאות תלויה גם בהכנסות של האישה.

את הבקשה מגישים לביטוח לאומי, בעמוד הגשת בקשה לדמי מזונות. מצרפים אליה תעודה מזהה, עותק של פסק הדין חתום ומאושר, תדפיס חשבון בנק על שם האישה בלבד, ואישורים על הכנסות שלא מעבודה. מי שפתחה תיק בהוצאה לפועל על פסק הדין מצרפת גם אישור על סגירת התיק.

ביטוח לאומי משלם את הסכום שנקבע בפסק הדין או את הסכום שנקבע בתקנות, הנמוך מביניהם. אם הוא גבה מההורה יותר ממה ששילם, ההפרש עובר לזכאית. ההחלטה על הבקשה נשלחת בתוך 30 ימים, והתשלום החודשי מגיע ב-28 בחודש. אם ההורה החייב לא משלם בהוראת קבע בתוך 45 ימים מאישור התביעה, את החוב גובה רשות האכיפה והגבייה.

הזכות למזונות מוגנת. אי אפשר להעביר אותה, לשעבד אותה, לקזז ממנה חוב או לעקל אותה, חוץ מלטובת מי שסיפק לזכאי שירותים או מצרכים למחייתו (סעיף 14).

אחרי גיל 18

בגיל 18 הילד כבר לא קטין לפי החוק. מגיל 18 החוק מתייחס לילד כמו לשאר בני המשפחה (סעיף 4), והחוק מטיל על ההורה חובה כלפיו רק כשמתקיימים יחד שלושה תנאים (סעיף 5):

• להורה יש יכולת אחרי שסיפק את הצרכים שלו, של בן הזוג ושל הילדים הקטינים
• הבגיר לא יכול לספק את צרכיו, למרות מאמציו
• הוא לא יכול לקבל מזונות מבן זוג, מעיזבון או מבן משפחה שקודם להורה לפי הסדר שבסעיף 4

גם סכסוך על מזונות של צעיר עד גיל 21 מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך.

• בקשה ליישוב סכסוך במשפחה - השלב הראשון לפני תביעת מזונות, עם טופס 1.
• הגשת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי - התביעה עצמה והטפסים שמצרפים לה.
• הרצאת פרטים בתיק מזונות - טופס 4, שמצרפים לתביעת מזונות.
• ביטוח לאומי: הגשת בקשה לדמי מזונות - כשיש פסק דין והתשלום לא מגיע.
• ביטוח לאומי: חישוב סכום דמי מזונות - כמה ביטוח לאומי ישלם, לפי ההכנסות והילדים.

מה קורה לרכוש כשבני זוג נפרדים, אפשר לקרוא במדריך הסכם ממון ואיזון משאבים. ומה החוק נותן להורים שלא התחתנו, במדריך ידועים בציבור.

טעויות נפוצות

• סומכים על הסכם שלא אושר. הסכם על מזונות של קטין לא מחייב את הילד עד שבית המשפט מאשר אותו.
• מחכים שנים עם התביעה. תביעה שהוגשה יותר משנה אחרי התקופה שעליה תובעים עלולה להידחות בגלל האיחור.
• מחפשים מחשבון שיגיד את הסכום. אין נוסחה בחוק, ובית המשפט העליון כתב במפורש שהקביעה לא נעשית לפי נוסחה נוקשה.
• מורידים חוב מהמזונות. מי שמשלם מזונות לא יכול להוריד מהם חוב שחייבים לו. בשפת החוק זה נקרא קיזוז, והזכות למזונות לא ניתנת לקיזוז.