לפני גירושין: בקשה ליישוב סכסוך, ומה קורה אחריה

כשנפרדים ולא מסכימים על הילדים, על הכסף או על הדירה, אי אפשר לפתוח ישר בתביעה. הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך, לפי סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. הבקשה פותחת תיק, ושני בני הזוג מוזמנים לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין.

את הבקשה ממלאים בטופס 1, ולא מפרטים בה את הסכסוך. אסור לכתוב בה טענות או עובדות על הסכסוך, וגם לא על השאלה איזה בית משפט או בית דין צריך לדון בו. את הטופס מורידים מעמוד בקשה ליישוב סכסוך במשפחה של הרשות השופטת.

תביעת גירושין שמוגשת בהסכמה לא מחייבת את השלב הזה, וגם לא בקשה לאשר הסכם שכבר הגעתם אליו.

על מה חלה החובה, ועל מה לא

החובה חלה על תביעה בין בני זוג, בין הורים, או בין הורים לילדים, באחד העניינים האלה (סעיף 2 לחוק):

• נישואין וגירושין, חוץ מתביעת גירושין שהוגשה בהסכמה
• יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעה כספית או רכושית שנובעת מהקשר ביניהם, חוץ מתביעה בענייני ירושה
• מזונות או מדור של בן זוג או של ילד
• כל עניין שנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
• אבהות או אמהות, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמה
• מזונות או מדור של צעיר או צעירה עד גיל 21, או סכסוך בינם לבין ההורים

בקשה לאישור הסכם לא נחשבת תביעה לעניין החוק, וגם לא ערעור או בקשה לבצע החלטה של בית משפט. כך שאם כבר הגעתם להסכם, אפשר לבקש לאשר אותו בלי בקשה ליישוב סכסוך.

בני זוג יהודים ששניהם רוצים להתגרש יכולים להגיש לבית הדין הרבני בקשה לגירושין בהסכמה, באחת משתי דרכים. אם יש לכם הסכם גירושין חתום שעוד לא אושר, ואתם רוצים לאשר אותו בבית הדין הרבני, מגישים בקשה לאישור הסכם גירושין. מצרפים אליה את ההסכם החתום ואישור על תשלום האגרה, ולכל אחד מכם גם צילום של תעודת זהות, דרכון בתוקף או רישיון נהיגה, ואת ספח תעודת הזהות.

הדרך השנייה היא בקשה משותפת לגירושין. לפי בתי הדין הרבניים, מגישים אותה באחד משלושה מצבים:

• יש לכם הסכם שכבר קיבל תוקף בבית המשפט לענייני משפחה
• אתם רוצים להתגרש בהסכמה, ובמקביל מתנהלות ביניכם תביעות
• אתם מסכימים להתגרש בלי הסכם, ואין ביניכם מחלוקות או תביעות

החוק לא חל כשמקום המושב של אחד הצדדים אינו בישראל, וגם לא על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

מה קורה ב-60 הימים שאחרי ההגשה

מהיום שהבקשה הוגשה, אף אחד מכם לא יכול להגיש תביעה בסכסוך, ואף בית משפט או בית דין לא דן בו, גם לא בשאלה מי מוסמך לדון. בשפת החוק זו תקופת עיכוב ההליכים. היא נמשכת 60 ימים מיום הגשת הבקשה, ו-75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את הזמן לפגישות (סעיף 3(ה), בנוסח שבתוקף מ-08.12.2020). בית המשפט יכול לקצר אותה או להאריך אותה במקרים שנקבעו בתקנות, ושני הצדדים יכולים להסכים ביניהם, בכתב, על תקופה נוספת.

אם תחפשו את החוק ברשת, ייתכן שתראו בסעיף 3(ה) 45 ימים. כך כתוב בחלק מהנוסחים שמתפרסמים ברשת, וגם בנוסח המעודכן באתר ויקיטקסט (נכון ל-30.10.2026). זה הנוסח שחל על בקשות שהוגשו לפני 08.12.2020. הרשות השופטת כותבת שתקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק היא 60 ימים.

בספירה לא נכללים שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, הימים י"ד עד כ"ב בתשרי וי"ד עד כ"א בניסן (סעיף 6א לחוק). בבקשה שהוגשה לבית דין שרעי לא נספרים ימי חג אלפיטר וחג אלאדחא שנקבעו באותו סעיף. ב-15 הימים להגשת התביעה החגים כן נספרים, אלא אם היום האחרון נופל באחד מהם.

מה קורה בפגישות המהו"ת

מהו"ת הם ראשי התיבות של מידע, היכרות ותיאום. ההזמנה לפגישה היא כמו הזמנה לדיון בבית המשפט, ואתם מגיעים אליה בעצמכם. יחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מכם בנפרד, ולקיים פחות מארבע פגישות.

בפגישות מסבירים לכם מה ההליכים המשפטיים, ומה ההשלכות של הגירושין עליכם ועל הילדים. מציגים לכם דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, ביניהן ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה וטיפול זוגי או משפחתי (סעיף 3(ג)). אם יש לכם ילדים, היחידה עוזרת לכם לקבוע בהסכמה הסדרים לגביהם, כולל מזונות וזמני שהות.

לפגישה הראשונה מגיעים לבד, והיא מוקדשת להיכרות ולהערכת הסכסוך (תקנה 5(ב)). לא מנסים בה ליישב את הסכסוך המשפטי, חוץ מהסדרים זמניים אם אתם רוצים בכך. ובשום פגישה לא חותמים על הסכם או על התחייבות לפני שהייתה לכם הזדמנות להתייעץ עם עורך דין או עם אדם אחר.

מה שנאמר ביחידה ככלל לא יוצא ממנה. על המידע שנמסר ליחידה חלים איסור פרסום, חיסיון ואי-קבילות, כלומר אי אפשר להשתמש בו כראיה (תקנה 6). היחידה כן מדווחת לבית המשפט מי הגיע לפגישות ומי לא.

ועובד ביחידה שחושש לשלומו של ילד רשאי להמליץ לבית המשפט על צעדים להגנה עליו, כמו תסקיר של עובד סוציאלי או מינוי אפוטרופוס לדין, על אף החיסיון (סעיף 3(ח1)).

לאי-הגעה יש מחיר. בית המשפט רשאי להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, או למחוק בקשה או תביעה שהוא הגיש (תקנה 4(א)).

האם זה גישור חובה?

החוק מחייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות המהו"ת. גישור הוא אחת הדרכים שהיחידה מציגה בפגישות (סעיף 3(ג)).

שני גופים רשמיים מתארים את השלב הזה בצורה שונה. הרשות השופטת כותבת בדף השירות שלה שמדובר ב"גישור חובה לפני פתיחת הליך גירושין בבית המשפט". משרד הרווחה, שיחידות הסיוע שייכות לו, כתב בתשובה לבקשת חופש מידע ש"לא קיים הליך של גישור חובה לפני גירושין", ושהחוק מדבר על חובת התייצבות לפגישות המהו"ת. לפי אותה תשובה, גישור ביחידה מתקיים רק אם שני הצדדים מסכימים.

באותה תשובה מסר המשרד גם כמה בקשות ליישוב סכסוך הוגשו בכל שנה: 23,719 ב-2019, 22,866 ב-2020, 22,980 ב-2021 ו-22,834 ב-2022.

מה אפשר לבקש בזמן ההמתנה

גם בזמן ההמתנה אפשר לפנות לבית המשפט בעניינים מסוימים. אפשר לבקש בכל עת החלטה דחופה או זמנית בעניינים שנקבעו בתקנות, וגם החלטה זמנית שתשאיר את המצב כמו שהוא או שתעכב יציאה מהארץ. בשפת החוק החלטה כזו נקראת סעד. היא עומדת בתוקף חמישה חודשים, אלא אם בית המשפט קבע תקופה אחרת. אלה העניינים שבהם אפשר להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף (תקנה 12):

• טיפול רפואי דחוף בילד, כשההורים לא מסכימים
• דרכון ויציאה של ילד לחוץ לארץ, לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם, כשהנסיעה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים
• אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות ומבקשת להחזיק את ילדיה איתה
• רישום ילד למוסד לימודים, סמוך לתחילת הלימודים
• תביעת גירושין דחופה, כשבן הזוג שגר בחוץ לארץ נמצא בישראל או בנסיבות מיוחדות אחרות, וההמתנה עלולה למנוע את הגירושין

בכל העניינים האלה חוץ מהמקלט, וגם בבקשה לעכב יציאה של ילד מהארץ, המזכירות מקבלת את הבקשה גם אם לא הגשתם קודם בקשה ליישוב סכסוך.

במקרים חריגים, כשההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי, אפשר לבקש גם מזונות זמניים, או הבטחה של הקשר בין ילד להורה.

בית המשפט יכול גם לקצר את התקופה עצמה, למשל כשכתובת הצד השני לא ידועה, כשהוגש נגדו כתב אישום על עבירת אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילדים, או כשאחד הצדדים אסיר או עצור עד תום ההליכים (תקנה 16). את הבקשה לקצר או להאריך מגישים בטופס 7.

בקשה לסעד דחוף מגישים בטופס 6, שנמצא בעמוד בקשה לסעד דחוף לפני או בזמן תקופת עיכוב הליכים.

בית המשפט או בית הדין

את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי. בתי הדין הדתיים שהחוק מונה הם ארבעה: רבני, שרעי, דרוזי ושל עדה נוצרית. בתקופת עיכוב ההליכים אף בית משפט או בית דין לא דן בשאלה מי מוסמך לדון בסכסוך. ובבית דין דתי שלא הייתה לידו יחידת סיוע כשהחוק פורסם, החוק חל רק מהמועד שיקבע שר המשפטים בצו (סעיף 7).

בישראל, רק בית הדין הרבני דן בגירושין עצמם של בני זוג יהודים שהם אזרחים או תושבים (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים). יש עניינים שגם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית דין דתי יכולים לדון בהם. בעניין כזה, בית המשפט יכול לדון כל עוד העניין לא נמצא בדיון בבית הדין הדתי (סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה).

לפי בתי הדין הרבניים, מי שמגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין יכול לכרוך בה, כלומר לצרף אליה, חלוקת רכוש, מזונות של האישה ושל הילדים, והחזקת הילדים וזמני השהות. כשאחד מבני זוג יהודים הגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, רק בית הדין הרבני יכול לדון בכל עניין שכרוך בה, ובהם מזונות האישה והילדים. זו נקראת סמכות ייחודית, וכך קובע סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

לגבי מזונות הילדים חל עכשיו נוסח זמני של הסעיף, שבתוקף מ-18.11.2025 למשך שנתיים. לפיו מזונות הילדים כוללים את כל הצרכים הכלכליים שלהם, ובהם הוצאות על מגורים, חינוך ורפואה. הם כוללים גם את התקופה שכבר עברה, ועד הגיל שבו ההורים כבר לא חייבים לזון אותם לפי כל דין, כולל כללים שנקבעו בפסקי דין. בנוסח עצמו: "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".

הכלל הזה חל רק כשאחד מכם מגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, ורק על העניינים שכרוכים בה, למשל מזונות הילדים. לפני שאתם מגישים משהו, גם את הבקשה ליישוב סכסוך, התייעצו עם עורך דין לדיני משפחה לאן להגיש, איזה עניין יידון איפה, ומתי עניין נחשב כרוך בתביעת הגירושין.

אם כבר עברתם את התהליך, לא תמיד צריך לעבור אותו שוב. אפשר להגיש תביעה בלי בקשה חדשה אם בשנה שלפני התביעה כבר הוגשה בקשה בין אותם צדדים, מי שרוצה להגיש את התביעה הגיע לפגישות, ותקופת העיכוב ו-15 הימים כבר חלפו (סעיף 3(י)).

איך מגישים לבית המשפט לענייני משפחה

השלבים כאן הם לבית המשפט לענייני משפחה. בני זוג יהודים שהם אזרחים או תושבים מגישים את תביעת הגירושין עצמה לבית הדין הרבני. איך פותחים שם תיק, כתוב בהנחיות של בתי הדין הרבניים. גם לבית הדין הרבני מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, אם התביעה לא מוגשת בהסכמה. הפרטים בפרק על מה חלה החובה, ועל מה לא.

1. מורידים את טופס 1, בקשה ליישוב סכסוך, מאתר הרשות השופטת. בטופס לא כותבים טענות על הסכסוך.
2. משלמים את האגרה. מ-01.07.2026 היא 120 ₪. אם אין לכם יכולת לשלם, אפשר לבקש פטור מאגרה בגלל חוסר יכולת כלכלית.
3. מגישים את הבקשה. בלי עורך דין, מביאים אותה למזכירות בית המשפט לענייני משפחה, או שולחים אותה בדואר רשום עם הקבלה על האגרה. באתר נט המשפט מגישים רק עורכי דין, ובפקס אי אפשר להגיש.
4. מזכירות בית המשפט קובעת את הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע. שינויים ותיאומים נוספים עושים מול היחידה.
5. בתוך 5 ימים מהפגישה האחרונה כל צד מודיע, בטופס 3, אם הוא רוצה להמשיך לנסות להגיע להסכמה בדרך אחרת, למשל בגישור, או לסיים את ההליך.
6. אם לא הגעתם להסכמה והתקופה נגמרה, מגישים תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, עם הודעה נלווית בטופס 4. כל תביעה נפתחת בתיק נפרד.

ואם הגעתם להסכם, בית המשפט או בית הדין רשאים לתת לו תוקף של פסק דין.

• בקשה ליישוב סכסוך במשפחה (הרשות השופטת) - טופס 1, האגרה ודרכי ההגשה.
• בקשה לסעד דחוף לפני או בזמן תקופת עיכוב הליכים - טופס 6, למקרים שלא יכולים לחכות.
• הגשת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי - התביעה אחרי שהתקופה נגמרה, והטפסים שמצרפים לה.
• בקשת פטור מתשלום אגרה - למי שאין לו יכולת כלכלית לשלם.
• אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה - טבלת האגרות המעודכנת.

מה בית המשפט שוקל כשהוא קובע מזונות, אפשר לקרוא במדריך מזונות ילדים. ואיך מאשרים הסכם על הרכוש, במדריך הסכם ממון.

טעויות נפוצות

• חושבים שההמתנה היא 45 ימים. כך כתוב בחלק מהנוסחים של החוק שמתפרסמים ברשת, אבל מאז התיקון של 2020 ההמתנה היא 60 ימים, ו-75 אם היחידה האריכה את הפגישות. בחוק הנוכחי, 45 ימים הם הזמן לפגישות עצמן.
• כותבים בבקשה את כל הסיפור. החוק אוסר לכלול בה טענות או עובדות על הסכסוך.
• שולחים עורך דין במקום להגיע. הצדדים מתייצבים לפגישות בעצמם.
• מניחים שבחודשיים האלה אי אפשר לעשות דבר. גם בזמן הזה אפשר לבקש בכל עת החלטה דחופה או זמנית בעניינים שבתקנה 12, למשל טיפול רפואי דחוף בילד, וגם החלטה זמנית שתשאיר את המצב כמו שהוא או שתעכב יציאה מהארץ.