מה הזכויות שלכם בשימוע לפני פיטורים?

אם קיבלתם זימון לשימוע, עוד לא פוטרתם. בשימוע תשמעו מה הטענות נגדכם ותוכלו להגיב עליהן. זו גם ההזדמנות שלכם לנסות לשכנע את המעסיק להמשיך להעסיק אתכם.

הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לקרוא את הזימון ולבדוק שהוא מפרט את הטענות נגדכם. אם לא, בקשו פירוט בכתב.

האם יש חוק שמחייב שימוע?

במגזר הפרטי אין חוק כללי כזה, ובכל זאת, ככלל, יש לכם זכות לשימוע. את החובה קבעו בתי הדין לעבודה, שפסקו פעם אחר פעם שהיא חלה גם אצל מעסיק פרטי (כך מתואר בדברי ההסבר להצעת החוק משנת 2015). הזכות נשענת על כללי הצדק הטבעי, כלומר כללים של הליך הוגן, ועל חובת תום הלב שחלה ביחסי עבודה.

הצעת חוק חובת שימוע לעובד, התשע"ה-2015 (פ/204/20) ביקשה לעגן את החובה בחוק, אבל לא התקדמה. במאגר החקיקה של הכנסת היא עדיין במעמד "הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם".

מה צריך להיות בזימון

הזימון צריך להגיע אליכם בכתב, זמן סביר לפני השימוע, לפי המדריך של שירות התעסוקה לסיום העסקה. גם את כל הנימוקים שבגללם הוא שוקל לפטר אתכם, המעסיק צריך להציג לכם זמן סביר לפני השימוע.

טענות כלליות לא מספיקות. המעסיק צריך לפרט את האירועים המדויקים ומתי קרו, כדי שתוכלו להתייחס אליהם. הוא צריך גם לאפשר לכם לעיין במידע ובמסמכים שעליהם הוא מסתמך. אם הזימון כללי מדי, בקשו פירוט בכתב. אם לא קיבלתם את המסמכים, בקשו לעיין בהם.

זימון לשימוע הוא לא הודעת פיטורים. הודעה מוקדמת לפיטורים חייבת להיות בכתב, ולציין את היום שבו נמסרה ואת היום שבו הפיטורים נכנסים לתוקף (סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות). כך תוכלו לבדוק מה קיבלתם: מכתב שמזמין אתכם לשיחה, או מכתב שקובע תאריך שבו העבודה מסתיימת.

איך מתכוננים לשימוע?

1. שמרו את הזימון ובדקו שהוא בכתב ושמצוין בו מועד השימוע.
2. בדקו אם הזימון מפרט את הנימוקים, את האירועים ואת התאריכים. אם לא, בקשו פירוט בכתב.
3. בקשו לעיין במסמכים שעליהם המעסיק מסתמך.
4. החליטו אם להגיע עם עורך דין או עם נציג ועד העובדים.
5. הכינו מראש תשובה לכל טענה, עם מסמכים ושמות של אנשים שיכולים לאשר את הגרסה שלכם.
6. אחרי השימוע, בקשו העתק מהפרוטוקול ואת ההחלטה בכתב.

מה קורה בשימוע

בשימוע אתם משיבים על הטענות שהועלו. המעסיק צריך להקשיב לכם בפתיחות ולתת משקל לדברים שלכם. השימוע לא אמור להתקיים רק "כדי לצאת ידי חובה", אחרי שההחלטה כבר התקבלה, לפי שירות התעסוקה. בתי הדין קבעו שהשימוע צריך להיעשות "בלב פתוח ובנפש חפצה", כלומר מתוך נכונות אמיתית לשמוע אתכם (כך בדברי ההסבר להצעת החוק).

אתם רשאים להגיע לשימוע עם עורך דין שייצג אתכם. אם יש במקום העבודה ועד עובדים, נציג הוועד משתתף רק אם אתם רוצים בכך.

המעסיק צריך לתעד את השימוע בפרוטוקול ולתת לכם העתק ממנו, לפי משרד העבודה. אם לא קיבלתם העתק, בקשו אותו.

האם מפטרים אחרי שימוע?

לא בהכרח. השימוע נועד לכך שהמעסיק יחליט רק אחרי ששמע אתכם, ולכן התוצאה לא אמורה להיות קבועה מראש. אחרי השימוע הוא צריך לתת לכם תשובה ברורה. בתי הדין קבעו גם שהוא צריך להתייחס לטענות שהעליתם (כך בדברי ההסבר להצעת החוק).

אם המעסיק מחליט לפטר, הוא צריך לתת לכם הודעה מוקדמת בכתב. מגיעות לכם גם כל הזכויות של סיום העבודה. מה בדיוק מגיע לכם ועד מתי, במדריך מה מגיע למי שפוטרו.

אם פוטרתם בלי שימוע

אם פוטרתם בלי שימוע, או אחרי שימוע לקוי, אתם רשאים לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. אפשר לבקש לבטל את הפיטורים, או לתבוע פיצוי על הליך פיטורים לא תקין, לפי שירות התעסוקה. את התביעה מגישים לבית הדין האזורי לעבודה, שרק הוא דן בתביעות בין עובד למעסיק שקשורות ליחסי העבודה (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה).

פיצוי על פיטורים בלי שימוע כדין עשוי לכלול גם נזק שאינו כספי, כמו פגיעה בכבוד ועוגמת נפש, כך ציינו דברי ההסבר להצעת החוק משנת 2015. באותה עת, לפי אותו מסמך, בית הדין הורה להחזיר עובד לעבודה רק בנסיבות חריגות ביותר.

במצב כזה כדאי להתייעץ עם עורך דין.

אם אתם עובדי מדינה

בשירות המדינה יש הוראה מפורשת בחוק. אם רוצים לפטר אתכם כי אתם לא מתאימים לתפקיד, ולא בגלל עבירת משמעת, נציב שירות המדינה יכול לעשות זאת רק אחרי שנתן לכם הזדמנות להשמיע את הטענות שלכם (סעיף 46א לחוק שירות המדינה (מינויים)). אם את ההחלטה קיבל עובד מדינה אחר, שהנציב העביר אליו את הסמכות, אתם יכולים להגיש עליה ערר לנציב שירות המדינה בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לכם.

חובת השימוע לעובד מדינה קבוע מעוגנת גם בתקשי"ר, התקנון של שירות המדינה, כך ציינו דברי ההסבר משנת 2015.

כשהפיטורים צריכים היתר

יש מצבים שבהם מותר לפטר רק בהיתר של גוף ממשלתי. שימוע אצל המעסיק לא מחליף את ההיתר.

אם אתם באחד המצבים האלה, כדאי להתייעץ עם עורך דין.

הצעת החוק שלא התקבלה

ההצעה משנת 2015 לא הפכה לחוק. בין השאר, היא ביקשה לקבוע בחוק שהזימון יגיע בכתב לפחות יום עבודה אחד לפני השימוע, שהשימוע יתועד בפרוטוקול כתוב, ושהמעסיק ימסור לעובד הודעה מנומקת בכתב על התוצאה. בגלל שההצעה לא התקבלה, הסעיפים שלה, כפי שנכתבו, לא מחייבים את המעסיק. מה המעסיק צריך לעשות גם היום, לפי שירות התעסוקה ומשרד העבודה, מוסבר בפרקים מה צריך להיות בזימון ומה קורה בשימוע.

היא גם ביקשה לפטור מהחובה מעסיק של פחות משישה עובדים, ועובדים שמועסקים אצל המעסיק פחות מ-3 חודשים. גם הפטור הזה לא נכנס לתוקף.

בית הדין הארצי לעבודה הסביר את מטרת הזכות לשימוע בפסק דין גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל משנת 2003 (ע"ע 1027/01), שמצוטט בדברי ההסבר להצעה: "זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה".

טעויות נפוצות

• לחשוב שהזימון הוא כבר הפיטורים. הזימון הוא הזמנה להשמיע טענות. הודעת פיטורים מציינת את היום שבו הפיטורים נכנסים לתוקף.
• להגיע בלי לדעת מה הטענות. לפני השימוע מגיעים לכם נימוקים מפורטים ועיון במסמכים, לפי שירות התעסוקה.
• להניח ש"אין חוק, אז אין חובה". בתי הדין לעבודה קבעו את החובה הזו, גם במגזר הפרטי, אף שאין עליה חוק.
• לחשוב ששימוע מחליף היתר. במצבים שבטבלה למעלה, כמו הריון או שירות מילואים, צריך גם היתר של גוף ממשלתי.