שטר חוב: מה חייב להיות כתוב בו, ומה קורה כשלא משלמים

ביקשו מכם לחתום על שטר חוב, אולי כערובה בחוזה שכירות או כערב לחבר, או שהגיעה אליכם אזהרה מההוצאה לפועל על שטר שחתמתם עליו. החוק שחל על שטרות הוא פקודת השטרות [נוסח חדש], ובהמשך נקרא לה "הפקודה". בשרטוט שלמטה כל חלק בשטר מסומן במספר, וברשימה שמתחתיו כתוב מה הפקודה אומרת על כל חלק. מבקשים מכם לחתום? התחילו בפרק הבא, ובשכירות קראו גם את הפרק על שכירות. קיבלתם אזהרה? קפצו ישר לפרק על ההוצאה לפועל, כי יש לכם 30 ימים להתנגד.

לפני שחותמים: מה החוק אומר

אלה הדברים שהחוק אומר עליהם, ושאפשר לבדוק בשטר עוד לפני החתימה:

• מה השטר. הבטחה בכתב, בלי תנאי, לשלם סכום מסוים, עם החתימה של מי שמבטיח (סעיף 84). כל חלק מוסבר בשרטוט שבפרק הבא.
• שורה ריקה. החוק מניח שמי שמחזיק בשטר רשאי להשלים פרט חשוב שחסר, למשל הסכום (סעיף 19). הפירוט בפרק על מקום ריק.
• הסכום במילים ובספרות. אם הם לא תואמים, קובע הסכום שבמילים (סעיף 8(ב)).
• מה הערב חותם. לפי פקודת השטרות, מי שחותם על ערבות לשטר חייב יחד ולחוד עם מי שבעדו ערב, כלומר אפשר לדרוש את החוב מכל אחד מהם (סעיף 57(ג)). לערב מוגן חוק הערבות מוסיף הגנה, ראו בטעויות הנפוצות.
• בשכירות דירה למגורים. חוק השכירות והשאילה מגביל חלק מהערובות וקובע מתי המשכיר רשאי להשתמש בערובה, חוץ מכמה סוגי שכירות שהחוק מוציא מהכללים האלה. הפירוט בפרק על שכירות.

מי זה מי בשטר שנותנים בשכירות? כשהשוכר הוא מי שמבטיח לשלם וחותם על השטר, בשפת הפקודה הוא "עושה השטר" (סעיף 84). כשהשטר ערוך לטובת המשכיר ונמסר לו, המשכיר הוא "הנפרע", מי שהכסף משולם לו (סעיף 85). הורה שחותם על ערבות לשטר הוא "ערב לשטר" (סעיף 57).

מה חייב להיות בשטר חוב

שטר חוב הוא הבטחה בכתב, בלי תנאי, לשלם סכום מסוים של כסף. מי שמבטיח חותם על השטר. הוא מבטיח לשלם לאדם מסוים, לאדם מסוים "או לפקודתו", או לכל מי שמחזיק בשטר. הוא מבטיח לשלם מיד כשדורשים ממנו, או במועד בעתיד שנקבע מראש או שאפשר לקבוע אותו (סעיף 84 לפקודת השטרות [נוסח חדש]). מועד שאפשר לקבוע הוא למשל תקופה קבועה אחרי התאריך שבשטר, או היום שבו יקרה דבר שבטוח שיקרה, גם אם לא ידוע מתי (סעיף 10(א)).

"לפקודתו" פירושו לאותו אדם, או למי שהוא יעביר אליו את השטר כשהוא חותם עליו ומוסר אותו (סעיף 7(ד), סעיף 30(ג)). בשפת הפקודה, מי שמבטיח לשלם נקרא "עושה השטר", ומי שמקבל את הכסף נקרא "הנפרע".

השטר לא שלם עד שהוא נמסר לנפרע או למי שמחזיק בו (סעיף 85). לכן חתימה על שטר שנשאר אצלכם עדיין לא יוצרת שטר שלם.

1שטר חוב

2[המקום] · [התאריך]

3[הבטחה לשלם, בלי שום תנאי]

4[למי משלמים: שם הנפרע, או לפקודתו, או לכל מי שמחזיק בשטר (מוכ"ז)]

5[הסכום במילים] · [הסכום בספרות]

6[מתי: "עם דרישה", או תאריך]

7[מקום הפירעון, אם קובעים אותו]

8[חתימת עושה השטר]

9[ערבות לשטר: מילים שאומרות שהחותם ערב] · [חתימת הערב]

1. הכותרת. המילים "שטר חוב" לא נמצאות ברשימת הפרטים שסעיף 84 דורש.
2. המקום והתאריך. שטר לא נפסל רק מפני שאין בו תאריך, או שלא כתוב בו המקום (סעיף 3(ד), שחל גם על שטר חוב לפי סעיף 90). תאריך שכתוב בשטר נחשב לתאריך הנכון כל עוד לא הוכח אחרת. שטר גם לא נפסל רק מפני שהתאריך שכתוב בו מוקדם או מאוחר מהתאריך האמיתי (סעיף 12).
3. ההבטחה בלי תנאי. זה לב ההגדרה: ההבטחה שכתובה בשטר היא לשלם, בלי "אם". שטר שצריך לשלם רק אם יקרה משהו שלא בטוח שיקרה איננו שטר בכלל (פריט 6). הפקודה לא אומרת במפורש מה דינו של שטר שניתן כערובה. היא כן אומרת שבין צדדים סמוכים, למשל שוכר שמסר את השטר ישירות למשכיר, וגם כלפי מי שקיבל את השטר אחר כך ואינו אוחז כשורה, מותר להוכיח שהשטר נמסר על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד. כשהשטר אצל אוחז כשורה, החוק רואה את המסירה ככשרה בלי אפשרות להוכיח אחרת (סעיף 20(ב)). אוחז כשורה הוא מי שמחזיק בשטר כ"אוחז" (הנפרע, מי שהשטר הוסב אליו, או המוכ"ז, סעיף 1), וקיבל אותו כשהוא שלם ותקין למראה, לפני שעבר מועד הפירעון, בתום לב ותמורת ערך, ובלי לדעת שהשטר לא כובד או שלמי שהעביר לו אותו לא הייתה זכות תקינה בו (סעיף 28(א)).
   אם בשטר כתוב "אשלם", בלשון יחיד, ושניים או יותר חתמו עליו, כל אחד מהם חייב בכל הסכום. בשפת הפקודה זה "ביחד ולחוד" (סעיף 86(ב)).
4. למי משלמים. לאדם מסוים, לפקודתו, או לכל מי שמחזיק בשטר. בשפת הפקודה, מי שמחזיק בשטר כזה נקרא מוכ"ז (סעיף 1). כשהשטר לא נכתב לכל מי שמחזיק בו, צריך שיהיה ברור באופן סביר מי מקבל את הכסף, בשמו או בדרך אחרת (סעיף 6(א)).
5. הסכום. הסכום נחשב "מסוים" גם אם יש עליו ריבית, גם אם משלמים אותו בתשלומים קבועים, וגם אם כתוב שאם תשלום אחד לא שולם, אפשר לדרוש מיד את כל הסכום (סעיף 8(א)). אם המילים והספרות לא תואמות, קובע הסכום שבמילים (סעיף 8(ב)).
6. מועד הפירעון. אם לא כתוב בשטר מתי לשלם, משלמים אותו כשדורשים (סעיף 9(א)). שטר שצריך לשלם רק אם יקרה משהו שלא בטוח שיקרה (בשפת הפקודה: "כשאירע דבר שאירועו ספק") איננו שטר בכלל (סעיף 10(ב)). על שטר שניתן כערובה, ראו בפריט 3.
7. מקום הפירעון. אם בגוף השטר עצמו כתוב שמשלמים במקום מסוים, מי שמחזיק בשטר צריך להציג אותו שם ולבקש את התשלום כדי לחייב את עושה השטר. בכל מקרה אחר הוא לא צריך לעשות את זה כדי לחייב אותו (סעיף 88(א)).
8. החתימה של עושה השטר. מי שלא חתם על השטר לא חייב לפיו (סעיף 22(א)). כשחברה או גוף אחר מתחייבים, מספיקה החותמת שלהם (סעיף 92(ב)).
9. ערבות לשטר. אפשר לכתוב אותה על השטר עצמו או במסמך נפרד: מילים שאומרות שהחותם ערב, ואחריהן חתימה. בלשון הפקודה, "bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו". אם לא כתוב בעד מי הערבות, היא בעד עושה השטר (סעיף 57).
   הערב חייב יחד ולחוד עם מי שבעדו ערב. פירוש הדבר שמי שהכסף מגיע לו רשאי לדרוש אותו, כולו או חלק ממנו, משניהם יחד או מכל אחד מהם לבד, ובלבד שלא יקבל יותר ממה שמגיע לו (סעיף 55(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). הערב חייב גם אם ההתחייבות של מי שבעדו ערב פסולה, אלא אם הסיבה היא פגם בצורה (סעיף 57(ג)). על הגנה נוספת לערב מסוים, ראו בטעויות הנפוצות.

שטר שנשאר בו מקום ריק

אם בשטר חסר פרט חשוב, למשל הסכום, החוק מניח שמי שמחזיק בשטר רשאי להשלים אותו כפי שנראה לו. השלמה כזו מחייבת את מי שחתם על השטר לפני שהושלם, אם היא נעשתה תוך זמן סביר ובדיוק לפי מה שהחותם הרשה להשלים. אבל אם השטר עבר אחרי ההשלמה לאוחז כשורה (פריט 3), הוא יכול לגבות לפיו כאילו הושלם כראוי (סעיף 19).

לפני שאתם חותמים על שטר עם שורה ריקה, שאלו מה ייכתב בה.

כשהשטר מוגש להוצאה לפועל

שטר חוב שלא שילמו אותו אפשר להגיש לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט (סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). מי שמחזיק בשטר מגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל ומצרף העתק של השטר משני צדדיו, ומיד אחרי זה הלשכה שולחת לחייב אזהרה עם הפרטים המלאים של השטר (תקנות 104 ו-105 לתקנות ההוצאה לפועל).

מי שקיבל אזהרה על שטר יכול להגיש התנגדות. יש לכך 30 ימים מהיום שהאזהרה הומצאה לו (סעיף 81א(ג1), תקנה 106(א)). "הומצאה" פירושו שהאזהרה נמסרה לו בדרך שבה מוסרים מסמכים של בית משפט, או בדרך דיגיטלית שהחוק קובע (סעיף 7(ב) לחוק). אפשר להתנגד לכל הסכום או לחלק ממנו (דף השירות של רשות האכיפה והגבייה). מה האזהרה אומרת ואילו בקשות אחרות אפשר להגיש בתיק, תמצאו במדריך קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל.

1. בדקו באזהרה מהו השטר, ורשמו לעצמכם את היום שבו היא הומצאה לכם: היום שבו נמסרה לכם כדין. מהיום הזה סופרים את 30 הימים.
2. הגישו את ההתנגדות בשירות המקוון של רשות האכיפה והגבייה, או בלשכה שבה הוגשה הבקשה, או בלשכה שליד בית המשפט שמוסמך לפי המקום לדון בתביעה על השטר. כתבו בהתנגדות לאיזה בית משפט היא צריכה לעבור ולמה. אם לא תכתבו, היא תעבור לבית המשפט שליד הלשכה שבה הגשתם אותה (תקנות 106(א) ו-108(א)). צרפו תצהיר שמפרט את העובדות ואת הנימוקים, והעתק של כל מסמך שאתם נשענים עליו (סעיף 81א(ג), תקנה 106(ב)).
3. כשמוגשת התנגדות, רשם ההוצאה לפועל מעכב את הביצוע נגד מי שהתנגד ומעביר את העניין לבית המשפט. שם הבקשה לביצוע השטר נחשבת לכתב תביעה בסדר דין מקוצר (תקנה 108(א)-(ב)).

עברו 30 הימים? אפשר לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות, בכתב ועם תצהיר ועיקר הנימוקים. הבקשה עוברת לבית המשפט, והוא מחליט אם להאריך. בתוך 30 ימים מהיום שהגשתם את הבקשה צריך לצרף אליה את כתב ההתנגדות עצמו (תקנה 109).

הזוכה שרוצה לבצע את השטר גם נגד ערב לשטר צריך לצרף לבקשה אישור או תצהיר לפי חוק הערבות, שמגן על ערב מוגן (ראו בטעויות הנפוצות; תקנה 104ג, תקנה 109ד2).

• בקשה להתנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל - לחייבים שנפתח נגדם תיק שטר: התנגדות לכל הסכום או לחלק ממנו.
• פתיחת תיק שטרות והמחאות (צ'קים) בהוצאה לפועל - למי שמחזיק בשטר חוב שלא כובד ורוצה לגבות אותו.

עד מתי אפשר לתבוע לפי שטר

לפי פקודת השטרות, אחרי 7 שנים בית המשפט לא ידון בתביעה לפי שטר חוב נגד מי שהוא צד לשטר ואינו מסב, כמו עושה השטר. נגד מסב, הוא לא ידון בה אחרי שנתיים. בלשון הפקודה, "אין להיזקק לתובענה". מסב הוא מי שהעביר את השטר הלאה כשחתם עליו (סעיף 31).

סופרים את התקופה מהרגע הראשון שבו מי שהחזיק אז בשטר יכול היה לתבוע את אותו צד (סעיף 96(א)). לגבי חלק מהצדדים יש כללים אחרים לתחילת התקופה (סעיף 96(ב)-(ג)). לגבי מסב, למשל, היא מתחילה ביום שבו התקבלה הודעת חילול, הודעה שהשטר לא שולם (סעיף 96(ג)).

צד לשטר יכול לוותר על הטענה הזו, בשטר עצמו או במסמך נפרד. ויתור במסמך נפרד מחייב רק אם מי שוויתר קיבל בעדו תמורה בת ערך (סעיף 96(א)).

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע 7 שנים לתביעה שאינה על מקרקעין, ואומר שהוא לא פוגע בתקופת התיישנות שנקבעה לעניין מסוים בדין אחר (סעיפים 5 ו-27 לחוק ההתיישנות). התיישנות היא טענה שהנתבע צריך לטעון, בהזדמנות הראשונה אחרי שהוגשה התובענה (סעיפים 2 ו-3). ממתי בדיוק נספרות השנים בשטר שלכם, זו שאלה לעורך דין.

שטר חוב כערובה בשכירות דירה

אם החוק מגביל את הסכום של שטר חוב שנותנים כערובה בשכירות, הסעיף לא אומר: הוא לא מזכיר שטר חוב. מה שהוא כן מגביל הוא הסכום של ערובות שעולות לשוכר כסף, ובלשון החוק "הכרוכות בהוצאה כספית לשוכר". הוא מונה ביניהן ערבות בנקאית, ערבות מ"נותן ערבות אחר" ומזומן. כל הערובות האלה יחד לא יעלו על הנמוך מבין שני סכומים: שכר הדירה של שליש מתקופת השכירות, או שלושה חודשי שכירות (סעיף 25י(ב) לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971). שטר חוב לא נזכר ברשימה, והסעיף לא אומר אם הוא נכלל בתקרה.

"נותן ערבות אחר" הוא, לפי ההגדרה שבסעיף, גוף בעל רישיון למתן אשראי או לשירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או מבטח (סעיף 25י(א)). באותו סעיף, החוק קורא "ערובה" לכל דבר שנועד להבטיח שהשוכר יעשה את מה שהוא חייב לפי החוזה (סעיף 25י(א)).

הכללים על מימוש חלים על "ערובה שנתן לו השוכר". לממש ערובה פירושו להשתמש בה כדי לגבות כסף. המשכיר רשאי לעשות את זה רק במקרים שהחוק מונה, ועד הסכום שלצד כל אחד (סעיף 25י(ג)):

• שכר דירה שלא שולם במועד, עד גובה שכר הדירה שלא שולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי החוזה;
• ליקויים שהשוכר אחראי לתקן ולא תיקן, עד עלות התיקון;
• תשלומים שוטפים שהשוכר חייב בהם ולא שילם, עד גובה מה שלא שולם;
• דירה שלא פונתה בתום השכירות, בסכום לפי תנאי החוזה.

לפני מימוש, המשכיר צריך להודיע לשוכר זמן סביר מראש ולאפשר לו לתקן תוך זמן סביר. בסוף השכירות הוא מחזיר את הערובה או את מה שנשאר ממנה בתוך 60 ימים מהיום שהדירה הוחזרה לו, או עד שהחובות נפרעו, המאוחר מביניהם (סעיף 25י(ד)-(ה)). כשהשכירות נגמרת, סמנו לעצמכם ביומן את היום ה-60.

הכללים האלה לא חלים על כל שכירות. בין היתר הם לא חלים על דירה בבית מלון או למטרת נופש, על שכירות של עד שלושה חודשים בלי אפשרות להאריך, על שכירות של יותר מעשר שנים בלי אפשרות למשכיר לבטל מוקדם, ועל שכר דירה לחודש שעולה על הסכום שבחוק, 20,000 ₪, או על סכום אחר ששר המשפטים קבע. הסכום הזה מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן, ושר המשפטים מפרסם ברשומות את הסכום המעודכן, ולכן הסף שחל היום יכול להיות שונה מ-20,000 ₪ (סעיף 25טו(א)).

טעויות נפוצות

• חתימה על שטר עם שורה ריקה, למשל בלי סכום. החוק מניח שמי שמחזיק בשטר רשאי להשלים פרט חשוב שחסר (סעיף 19). לפני שחותמים, שואלים מה ייכתב בשורה הריקה.
• סכום במילים שלא תואם לסכום בספרות. קובע הסכום שבמילים (סעיף 8(ב)).
• לחשוב שערב לשטר תמיד משלם מיד, או תמיד רק אחרי החייב. לפי פקודת השטרות, ערב לשטר חייב יחד ולחוד עם מי שבעדו ערב, כלומר אפשר לדרוש מכל אחד מהם את כל הסכום (סעיף 57(ג)).
  חוק הערבות מגן על "ערב מוגן". ערב מוגן הוא קודם כול "ערב יחיד": אדם פרטי, לא חברה, שאינו בן הזוג של החייב ואינו השותף שלו, וכשהחייב הוא חברה, גם לא בעל עניין בה. ההגנה חלה רק כשהוא ערב לחוב כלפי מי שנותן הלוואות במהלך העסקים הרגיל שלו, ורק כשהסכום שנקוב בחוזה הערבות לא עולה על התקרה שקבועה בחוק. התקרה מתעדכנת ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה לפי המדד (סעיפים 19 ו-20).
  מערב מוגן אפשר לדרוש תשלום, או לתבוע אותו, רק אחרי שני דברים: ניתן פסק דין נגד החייב, ורשם ההוצאה לפועל אישר שננקטו נגד החייב כל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים כדי לגבות ממנו. לכלל הזה יש חריגים שהחוק מונה (סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967). אם ערבות מסוימת, למשל של הורה לשטר בשכירות, היא של ערב מוגן, זו שאלה לעורך דין.
• לחכות עם ההתנגדות. 30 הימים נספרים מהיום שהאזהרה הומצאה לכם, היום שבו נמסרה לכם כדין, גם אם עוד לא החלטתם מה לעשות.