קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל: מה זה אומר, ומה אפשר לעשות ועד מתי

מכתב מההוצאה לפועל מלחיץ, אבל הוא גם נותן לכם זמן. האזהרה מודיעה שנפתח נגדכם תיק. מצורף אליה העתק של המסמך שעליו הוא נפתח, כמו פסק הדין או השטר (תקנות ההוצאה לפועל), והוא עוזר לדעת מה סוג התיק. מהיום שהאזהרה נמסרה לכם יש לכם תקופה שבה אפשר לשלם, לבקש תשלומים או להתנגד. רשמו את התאריך שבו קיבלתם אותה, ובדקו בטבלה שלמטה כמה ימים יש לכם.

כמה ימים יש לכם, לפי סוג התיק

משך התקופה תלוי בסוג התיק: 30 ימים בתיק של שטר או של תביעה על סכום קצוב, ו-20 ימים בתיקים אחרים (המדריך לחייבים של רשות האכיפה והגבייה). בתקופה הזו לא מתחילים לגבות מכם. רק כשהנסיבות מצדיקות זאת, הרשם יכול להרשות לנקוט הליך נגדכם עוד לפני שהתקופה נגמרת (חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967).

תביעה על סכום קצוב היא דרישה לסכום כסף מוגדר לפי חוזה או התחייבות בכתב, או לפי חוק, שאפשר להגיש ישר להוצאה לפועל בלי פסק דין. הסכום שלה לא עולה על 75,000 ₪ ביום שהוגשה. לפני ההגשה הנושה שולח לכם התראה בדואר רשום עם אישור מסירה, ורק 30 ימים אחריה הוא יכול להגיש אותה (סעיף 81א1(א)). בתיק כזה, ובתיק של שטר או שיק, ההתנגדות היא הדרך לומר שאתם לא חייבים, כולו או חלקו.

את סוג התיק אפשר לזהות באזהרה עצמה. בתיק של תביעה על סכום קצוב האזהרה נכתבת בטופס אחר, שנקרא "אזהרה בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב" (תקנה 12(א)). בתיק של שטר או שיק מפורטים באזהרה כל פרטי השטר (תקנה 105). אם עדיין לא ברור לכם, שאלו במרכז המידע של הרשות, 35592*. וכדי לא להסתכן, ספרו את התקופה הקצרה, 20 ימים.

ההבדל בין 20 ל-21 ימים כתוב כך בחוק עצמו: 20 ימים לשלם או לבקש צו תשלומים, ו-21 ימים להתייצב לחקירת יכולת.

כשהיום האחרון יוצא ביום שישי, תקנות הפגרות של ההוצאה לפועל רואות אותו כיום פגרה (תקנה 3 לתקנות ההוצאה לפועל (פגרות)). ימי מנוחה, פגרה או שבתון נספרים בתקופה, חוץ מאשר כשהם הימים האחרונים שלה (סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות). התקנות לא אומרות במפורש באיזה יום התקופה נגמרת אז. כדי לא להסתכן, אפשר להגיש עד יום חמישי.

בהתנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, תקופת פגרה של לשכת ההוצאה לפועל לא נספרת במניין הימים, אם בית המשפט או הרשם לא הורו אחרת (תקנה 128(ב) לתקנות ההוצאה לפועל). על שאר המועדים התקנות לא אומרות זאת במפורש, ולכן מועד שחלק ממנו נופל בפגרה כדאי לברר עם עורך דין. מתי חלות הפגרות, תמצאו במדריך פגרת בתי המשפט.

מאיזה יום סופרים

סופרים מהיום שהאזהרה נמסרה לכם. היא נמסרת כמו מסמך של בית משפט, או בדרך דיגיטלית שהחוק מתיר (סעיף 7 לחוק). כשהיא נשלחת בדואר רשום עם אישור מסירה, יום המסירה הוא התאריך שכתוב באישור המסירה (תקנה 161 לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיהן נמסרת האזהרה). דואר רשום עם אישור מסירה, ומסירה אישית לידיכם, הן "מסירה מלאה" לפי החוק (סעיף 1, ההגדרה "המצאה מלאה"). גם אם סירבתם לקבל את האזהרה או לחתום על אישור המסירה, זה נחשב כאילו קיבלתם אותה במסירה מלאה.

גם בקשה שאתם מגישים בתיק משנה את התמונה. מהיום שהגשתם בקשה כלשהי בתיק שנפתח נגדכם, זה נחשב כאילו קיבלתם את האזהרה במסירה מלאה, כל עוד הרשם לא הורה אחרת. לפי התקנות, אותו דין חל על בקשה לקבל את רשימת תיקי ההוצאה לפועל שמתנהלים נגדכם.

לפי הרשות, בקשת התנגדות שהוגשה ביום חול אחרי 17:00, ביום שישי או בשבת נחשבת כאילו הוגשה ביום החול שאחריו (דף ההתנגדות לביצוע שטר).

מה אפשר לעשות בתקופת האזהרה

בתקופת האזהרה אפשר לפעול באחת הדרכים שלמטה. איזו דרך מתאימה לכם, אפשר לברר במרכז המידע של הרשות או עם עורך דין.

1. לשלם את החוב. לפי הרשות, אם תשלמו את כל הסכום לפי פרטי האזהרה, החוב יגדל פחות ויהיו פחות תוספות, כמו שכר טרחת עורך דין והוצאות עיקול. תשלום בתוך תקופת האזהרה גם מונע את העברת המידע למאגר נתוני האשראי (המדריך לחייבים). אפשר לשלם באתר התשלומים הממשלתי, בטלפון 35592* ובדרכים נוספות שהרשות מפרטת.
2. לבקש לשלם בתשלומים. אם אתם לא יכולים לשלם את כל החוב, אתם מגישים בקשה לצו תשלומים ומציעים סכום לפי היכולת שלכם. לבקשה מצרפים הצהרה מנומקת עם מסמכים על המצב הכלכלי שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים, וכתב ויתור על סודיות. בלעדיהם הלשכה לא מקבלת את הבקשה (סעיף 7א). עד שהרשם מחליט משלמים את הסכום שהצעתם, ולא פחות מ-150 ₪ בכל תשלום (תקנה 14ב). אם הגשתם בקשה מלאה כזו בתוך 21 ימים, זה נחשב כאילו התייצבתם לחקירת יכולת (תקנה 12ב(א)). לכמה זמן אפשר לפרוס, תמצאו במדריך תיק בהוצאה לפועל.
3. להתייצב לחקירת יכולת. בחקירה הרשם בודק את ההכנסות, הנכסים, החובות וההוצאות שלכם. מתייצבים בכל לשכה שנוחה לכם, בשעות קבלת קהל. שם ממלאים שאלון ומצהירים שהתשובות נכונות, וחותמים על ויתור סודיות. בסוף הרשם נותן צו תשלומים, חוץ ממקרה שהוא סבור שיש מקום להחלטה אחרת (תקנה 12א). לפי הרשות, נכנסים ללשכות רק בתור שנקבע מראש (המדריך לחייבים).
4. לטעון ששילמתם (טענת "פרעתי"). אם כבר שילמתם את החוב, כולו או חלקו, או שאתם כבר לא חייבים, אתם יכולים לטעון זאת לפני הרשם (סעיף 19). לפי הרשות, זו בקשה לסגור את התיק או להקטין את החוב כי הוא נפרע, ואפשר להגיש אותה גם בתיק של שטר או של תביעה על סכום קצוב. מגישים טופס 236 עם בקשה מנומקת בכתב, תצהיר ומסמכים שתומכים בטענה, אם יש לכם (דף טענת "פרעתי"). עליכם להוכיח את הטענה, והרשם קובע אם ובאיזו מידה אתם עוד חייבים. הבקשה לא עוצרת את הגבייה מעצמה: עד שהוא מחליט, הרשם רשאי לעכב את הגבייה מטעמים מיוחדים, ואז הוא מורה גם להפקיד ערובה, חוץ ממקרה שהחליט שלא לעשות זאת. אם הרשם דחה את הטענה ומצא שלא היה לה יסוד, הוא מחייב אתכם בהוצאות מיוחדות, והחוק לא קובע את הסכום. אם הגשתם בקשה כזו בתוך 21 ימים, אתם לא צריכים להתייצב לחקירת יכולת כל עוד הבקשה לא נדחתה (תקנה 12א(ה)).
5. להגיש התנגדות, בתיק של שטר, שיק או תביעה על סכום קצוב. ההתנגדות היא הדרך לומר שאתם לא חייבים לפי השטר או לפי התביעה, כולו או חלקו. מצרפים אליה תצהיר עם העובדות והנימוקים. אחרי שהגשתם אותה, הרשם מעכב את הגבייה ומעביר את העניין לבית המשפט (סעיף 81א(ג), סעיף 81א1(ד)). בתיק של שטר או שיק, לפי תקנה 106, מגישים אותה ללשכה שבה נפתח התיק או ללשכה שליד בית המשפט המוסמך לדון בתביעה. שתי האפשרויות מופיעות גם בדפי ההתנגדות של הרשות, לשטר ולתביעה על סכום קצוב. במדריך לחייבים הרשות כותבת שמי שמגיע ללשכה כדי להגיש התנגדות יכול להגיש אותה רק בלשכה שבה מתנהל התיק (המדריך לחייבים). אם אתם לא בטוחים, הגישו בלשכה שבה מתנהל התיק. אפשר להגיש גם באזור האישי, בטופס פנייה או בפקס, או בדואר. ההגשה עצמה לא עולה כסף. את התצהיר חותמים לפני עורך דין או לפני עובד לשכה שהוסמך לכך, ועל חתימה בלשכה משלמים אגרה לפי טבלת האגרות של ההוצאה לפועל (דף ההתנגדות לביצוע שטר). מה כתוב בשטר חוב ומה חייב להיות בו, תמצאו במדריך שטר חוב.

מי ששילם, ויש לו תיק של שטר או של תביעה על סכום קצוב, מוצא אצל הרשות שתי דרכים: טענת "פרעתי" והתנגדות. המועד להתנגדות הוא 30 ימים מהיום שהאזהרה נמסרה. איזו דרך מתאימה לתיק שלכם, כדאי לברר עם עורך דין או עם הסיוע המשפטי לפני שהמועד עובר.

אם עברו 30 הימים, אפשר לבקש להאריך את המועד להתנגדות: בתביעה על סכום קצוב לפי תקנה 109י, ובשטר לפי דף השירות של הרשות. את הבקשות מגישים באזור האישי, בטופס פנייה מקוון ללשכה, או בלשכה עצמה בתור שנקבע מראש (המדריך לחייבים).

• מידע לחייבים בתיקי הוצאה לפועל - התקופות, דרכי התשלום והבקשות שאפשר להגיש.
• מדריך האזור האישי בהוצאה לפועל - רואים את פרטי התיק ומגישים בקשות.
• חקירת יכולת כלכלית - בקשה שהרשם יבדוק כמה אתם יכולים לשלם.
• בקשה בטענת "פרעתי" - למי ששילם את החוב או חלק ממנו.
• התנגדות לביצוע שטר - התנגדות לחוב בתיק של שטר חוב או שיק.
• התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב - התנגדות בתיק שנפתח בלי פסק דין.
• מרכז המידע והשירות, 35592* - מידע על התיק, תשלום וזימון תור ללשכה.

מה קורה כשהתקופה עוברת ולא עשיתם כלום

אם לא פעלתם לפי האזהרה ולא ביקשתם צו תשלומים, החוק רואה אתכם כמי שיכולים לשלם ומשתמטים, כל עוד לא נתתם לרשם הסבר סביר. כך גם אם לא התייצבתם לחקירת יכולת במועד. מאותו שלב מי שפתח נגדכם את התיק, הזוכה, יכול לבקש מהרשם הליכי גבייה. לכל הליך יש תנאים בחוק:

הגבלות, רישום במרשם החייבים המשתמטים או הליכי הבאה ומאסר אפשריים רק אם התייצבתם לפני הרשם או שהאזהרה נמסרה לכם במסירה מלאה (סעיף 7(ג)). גם אחרי שהתקופה עברה אפשר לבקש מהרשם חקירת יכולת, ואחריה הוא רשאי לקבוע תשלומים (סעיפים 67(א) ו-69(א)). התראה על הגבלה נותנת עוד 30 ימים לפרוע את החוב, או להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שאינכם משתמטים.

מה אסור לעקל

יש דברים שהחוק מגן עליהם גם כשיש חוב. בבית שלכם אסור לעקל, בין השאר (סעיף 22(א)):

• אוכל למשפחה הגרה איתכם לשלושים יום.
• ריהוט, בגדים, מיטות וכלי מיטה, ציוד רפואי ותרופות, וכלי אוכל ומטבח שבשימוש המשפחה, חוץ מאלה שמשמשים לעסק שמנוהל מהבית.
• טלפונים ניידים ומחשבים אישיים של חייב שהוא אדם פרטי ושל בני המשפחה הגרים איתו, חוץ מאלה שמשמשים לעסק.
• כלי עבודה, ציוד וגם רכב שבלעדיהם אי אפשר להתפרנס, עד שווי שנקבע בתקנות.
• ציוד ורכב של אדם עם מוגבלות שנחוצים לו בגלל המוגבלות.
• תשמישי קדושה וחיות מחמד.

על כלי עבודה, ציוד לאדם עם מוגבלות ותשמישי קדושה ההגנה לא חלה כשהחוב עצמו נוצר בקנייה שלהם. הרשם גם רשאי לקבוע שחפץ אחר לא יעוקל, אם התמורה הצפויה ממכירתו לא מצדיקה את הפגיעה החמורה בכם או במשפחה.

מהמשכורת החודשית, אחרי הניכויים שהמעסיק חייב לנכות לפי חוק, אי אפשר לעקל סכום השווה לקצבת הבטחת הכנסה בשיעור שהחוק קובע לפי הרכב המשפחה. כשהסכום הזה גבוה מ-80% מהשכר, מוגנים 80% מהשכר. ההגנה הזו לא חלה על חוב מזונות, והיא חלה גם על שכר שהגיע לחשבון הבנק, חודש מיום ששולם (סעיף 8 לחוק הגנת השכר). גמלה של ביטוח לאומי (קצבה או תשלום אחר) לא ניתנת לעיקול, חוץ מאשר לתשלום מזונות לפי פסק דין, וההגנה נמשכת 30 ימים מהיום שהגמלה שולמה לחשבון (סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי).

על דירת מגורים יש הגנה מיוחדת: הרשם לא מורה למכור אותה ולפנות את המשפחה לפני שהוכח שיהיה לכם מקום מגורים סביר, או יכולת לממן אותו, או סידור חלופי (סעיף 38(א)). אם עוקל כסף או חפץ שלדעתכם מוגן, אפשר להגיש בקשה לביטול עיקול.

עזרה בלי שכר טרחה

הסיוע המשפטי של משרד המשפטים נותן ייצוג גם בחובות בהוצאה לפועל. הזכאות תלויה בשלושה תנאים יחד: הנושא נמצא בתחומי הסיוע, אתם עומדים במבחן הכלכלי, ויש להליך סיכוי משפטי (בקשה לסיוע משפטי). כדי לעמוד במבחן הכלכלי, ההכנסה של יחיד או של משפחה של עד שלוש נפשות צריכה להיות עד 67% מהשכר הממוצע במשק, ועוד 6% לכל נפש נוספת. גם הרכוש שאפשר למכור או לפדות, כמו חסכונות או רכב, צריך להיות עד שלוש פעמים השכר הממוצע. דירת המגורים לא נספרת. לפי דף הסיוע המשפטי, נבדק ב-11.11.2026, השכר הממוצע שהוא משתמש בו הוא 13,316 ₪, ותקרת הרכוש היא 39,948 ₪. את הבקשה מגישים באתר או בטלפון 6405*. את שכר הטרחה של עורך הדין משלם הסיוע המשפטי. על פתיחת תיק הבקשה משלמים אגרה (בקשה לסיוע משפטי). רשות האכיפה והגבייה מרכזת גם רשימה של גופים שמסייעים לחייבים בלי תשלום.

אם יש לכם כמה תיקים, המדריך תיק בהוצאה לפועל מסביר על איחוד תיקים ועל פריסה לתשלומים. אם החובות גדולים מהיכולת שלכם לשלם, המדריך חדלות פירעון מסביר מתי אפשר לבקש לפתוח הליך.