הסכם ממון: מה הוא קובע, מתי חותמים ואיפה מאשרים אותו

בני זוג מתחתנים בעוד חודשיים, ולאחד מהם יש דירה או עסק. הם שואלים את עצמם אם צריך הסכם ממון, ואם עוד לא מאוחר מדי.

הסכם ממון הוא לא חובה, והחוק לא אומר אם כדאי לכם לחתום עליו. בלי הסכם, החוק קובע מה יקרה לרכוש אם הנישואין ייגמרו, בגירושין או במוות. כל אחד מהם יהיה זכאי למחצית משווי הנכסים של שניהם. נכסים שהיו לכל אחד כבר כשהתחתנו, כמו דירה שהייתה לאחד מהם לפני החתונה, ועוד כמה סוגים של נכסים, לא נכנסים לחשבון הזה גם בלי הסכם.

הסכם ממון הוא הדרך לקבוע משהו אחר, למשל להוציא מהחשבון עוד נכסים, או לקבוע מה יקרה לעסק או לירושה שאולי תגיע. אם יש לכם שאלה על הדירה עצמה, למשל מה יקרה אם תגורו בה יחד או תשפצו אותה, זו שאלה לעורך דין לדיני משפחה.

ולשאלה אם לא מאוחר מדי: אפשר לחתום על הסכם גם אחרי החתונה, אבל אז יש פחות דרכים לאשר אותו. לפני החתונה יש עוד שתי אפשרויות במקום בית המשפט, לאמת את ההסכם אצל רושם הנישואין או אצל נוטריון. אחרי החתונה מאשרים אותו רק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי.

מה זה הסכם ממון

בהסכם ממון בני זוג מסדירים ביניהם את ענייני הרכוש. בשפת החוק זה נקרא יחסי ממון. ההסכם, וכל שינוי בו, חייבים להיות בכתב (סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג). הסכם בעל פה לא מספיק.

מה שלא כתוב בהסכם, החוק קובע. בני זוג שלא עשו הסכם, או שההסכם שלהם לא קובע אחרת, נחשבים כאילו הסכימו להסדר שנקרא איזון משאבים (סעיף 3(א)).

מה קורה לרכוש בלי הסכם

החשבון נעשה בסוף. בגירושין, או כשהנישואין נגמרים במות אחד מבני הזוג, כל אחד זכאי למחצית משווי כל הנכסים של שניהם (סעיף 5). שלושה סוגי נכסים לא נכנסים לחשבון:

• נכסים שהיו לבני הזוג כבר כשהתחתנו, ונכסים שקיבלו במתנה או בירושה בזמן הנישואין
• קצבה מביטוח לאומי, ופיצוי או גמלה שנפסקו או שמגיעים לפי חוק בגלל נזק גוף או מוות
• נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן

גם הפנסיה נכנסת לחשבון. החוק מונה במפורש בין הנכסים של בני הזוג גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

וכל עוד אתם נשואים, הנישואין עצמם לא הופכים את הרכוש של אחד מכם לרכוש משותף. הם לא פוגעים בבעלות של אף אחד מכם על הרכוש שלו, לא נותנים לאחד זכויות בנכסים של השני, ולא הופכים אותו לאחראי לחובות של השני (סעיף 4).

בחשבון עצמו מעריכים את שווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג, בלי נכסים שלא נכנסים לאיזון, ומורידים ממנו את החובות שלו, בלי חובות שקשורים לנכסים האלה. מי שנשאר לו יותר נותן לשני מחצית מההפרש, בכסף, בשווה כסף או בנכס עצמו (סעיף 6).

חצי-חצי הוא רק נקודת המוצא. בנסיבות מיוחדות, ואם אחד מבני הזוג מבקש, בית המשפט או בית הדין יכולים להוציא מהאיזון נכסים נוספים, לאזן ביחס אחר, או לקבוע מועד מוקדם יותר להערכת הנכסים (סעיף 8).

וגם אם נכס רשום על שם אחד מבני הזוג, הרישום לבדו לא מוכיח שהוא מחוץ לאיזון (סעיף 9).

לא תמיד צריך לחכות לגירושין עצמם. בן זוג יכול לבקש לאזן את הרכוש אחרי שעברה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה לחלוקת רכוש. הוא יכול לבקש גם כשיש קרע בין בני הזוג, או כשהם חיים בנפרד, אפילו תחת קורת גג אחת, תשעה חודשים לפחות מתוך שנה רצופה (סעיף 5א).

מי שהתחתנו לפני 01.01.1974, היום שבו החוק נכנס לתוקף, ההסדר הזה לא חל עליהם (סעיף 14).

אם אתם רוצים שהרכוש יתחלק אחרת, את זה קובעים בהסכם ממון, וההסכם צריך אישור.

מי מאשר את ההסכם

הסכם ממון צריך אישור של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הדתי שמוסמך לדון בנישואין ובגירושין של בני הזוג (סעיף 2). גם כל שינוי בהסכם צריך אישור. מי עוד יכול לאשר אותו תלוי במועד החתימה:

בית המשפט, בית הדין והנוטריון צריכים להשתכנע שעשיתם את ההסכם בהסכמה חופשית, ושאתם מבינים את המשמעות שלו ואת התוצאות שלו. החוק מחייב אותם בזה.

וגם אם לא תבקשו מרושם הנישואין לאמת הסכם, הוא צריך להסביר לכם לפני החתונה מה קובע הסדר איזון המשאבים ומה המשמעות שלו (סעיף 3(ב)).

כמה זה עולה

המדינה קובעת את האגרה בבית המשפט ואת שכר הנוטריון, ולכן הם ידועים מראש. שכר הטרחה של עורך דין שמנסח את ההסכם לא קבוע בחוק.

שכר הנוטריון קבוע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), והסכומים ל-2026 פורסמו ברשומות ב-29.12.2025. אם הנוטריון גם מתרגם את ההסכם, הוא גובה בנוסף מחצית משכר התרגום שבתקנות. את האגרות בבתי המשפט לענייני משפחה מפרסמת הרשות השופטת. אם אין לכם יכולת לשלם, אפשר לבקש פטור מאגרה.

איך מאשרים את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה

1. מכינים את ההסכם החתום ובקשה לאישור. בעמוד בקשה לאישור הסכם ממון יש טופס לדוגמה, ואין חובה להשתמש בו.
2. ממלאים את טופס הרצאת הפרטים, טופס 3. אם עורכי דין מייצגים אתכם, מצרפים ייפוי כוח.
3. מגישים לבית המשפט שבאזור שבו אתם גרים יחד. עורכי דין מגישים באתר נט המשפט. בלי עורך דין אפשר להגיש במזכירות בית המשפט, אחרי שמזמינים תור, או לשלוח בדואר רשום עם הקבלה על האגרה.
4. משלמים את האגרה: 541 ₪ לפי פרט 6א בתקנות האגרות, כשאין תביעה פתוחה באותו עניין. דף השירות של הרשות השופטת מפנה לסעיף 6, שבו הסכום 574 ₪.
5. שופט מחליט על הבקשה. הסכם שאושר מקבל תוקף של פסק דין.

כדי לאשר הסכם ממון לא צריך לעבור קודם הליך של יישוב סכסוך, כי לפי החוק להסדר התדיינויות בקשה לאשר הסכם היא לא תביעה.

• בקשה לקבלת אישור הסכם גירושין או הסכם ממון - הטופס לדוגמה, המסמכים, ולאיזה בית משפט מגישים.
• אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה - טבלת האגרות המעודכנת.
• בקשת פטור מתשלום אגרה - למי שאין לו יכולת כלכלית לשלם.

הסכם שעושים כשנפרדים

גם הסכם שעושים כשנפרדים יכול להיחשב הסכם ממון. אם בית הדין אישר את ההסכם ביניכם בפסק הדין של הגירושין, הוא נחשב להסכם ממון מאושר (סעיף 2(ד)).

חוק יחסי ממון לא פוגע בזכויות למזונות לפי חוק המזונות, וגם לא בזכויות של האישה לפי הכתובה (סעיף 17). הסכם על מזונות של ילד קטין מחייב את הילד רק אחרי שבית המשפט אישר אותו. על מזונות הילדים עצמם, ואיך מבקשים אותם, אפשר לקרוא במדריך מזונות ילדים.

בני זוג שלא התחתנו

החוק הזה עוסק בבני זוג נשואים. החלוקה שהוא קובע, איזון המשאבים, חלה כשנישואין נגמרים, בגירושין או במוות. אילו זכויות יש לבני זוג שחיים יחד בלי חתונה, אפשר לקרוא במדריך ידועים בציבור.

טעויות נפוצות

• מאמתים אצל נוטריון הסכם שנחתם אחרי החתונה. נוטריון יכול לאמת רק הסכם שנחתם לפני הנישואין.
• חושבים שדירה שנקנתה בזמן הנישואין יוצאת מהאיזון כי היא רשומה על שם אחד מבני הזוג. הרישום לבדו לא מוכיח שהנכס מחוץ לאיזון.
• שוכחים את הפנסיה. זכויות עתידיות לפנסיה, קרנות השתלמות וחסכונות נכנסים לאיזון אם ההסכם לא קובע אחרת.
• משנים את ההסכם בעל פה. כל שינוי חייב להיות בכתב, וצריך לאשר אותו.