כמה פיצויי פיטורים מגיעים לכם, ומי זכאי להם?

עובד במשכורת חודשית פוטר אחרי 3 שנים ו-6 חודשים. המשכורת האחרונה שלו הייתה 8,000 ₪, ומגיעים לו 28,000 ₪ פיצויים, כלומר משכורת אחת על כל שנה שעבד וחצי משכורת על חצי השנה.

כדי לחשב את הסכום שלכם, מכניסים במחשבון שבעמוד את תאריכי העבודה ואת השכר האחרון. אם יש לכם הסדר "סעיף 14", הכסף בקרן הפנסיה יכול לבוא במקום הסכום הזה, כולו או חלקו.

כמה פיצויים מגיעים לכם?

על כל שנה שעבדתם מגיעה לכם משכורת חודשית אחת (סעיף 12(א) לחוק). על חלק משנה, אחרי השנה הראשונה, מגיע חלק יחסי. החוק קבע את הכלל הזה לעובדים במשכורת, כלומר למי שמקבלים את עיקר השכר לפי חודש או לתקופה ארוכה יותר.

גם מי שמקבלים שכר לפי שעה או לפי יום זכאים היום לאותו שיעור. החוק קבע להם במקור שכר של שבועיים על כל שנה, והתקנות העלו אותו לשכר של חודש, על עבודה מ-01.08.1983 ואילך (תקנה 1 לתקנות שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר, התשמ"ג-1983).

החוק לא אומר אם מודדים את השנה החלקית בחודשים או בימים. המחשבון מונה חודשים מלאים, ואת הימים שנשארו מחשב כחלק מחודש.

מחשבון פיצויי פיטורים

לפי המשכורת האחרונה ותקופת העבודה, עם החישוב המלא.

אם הכלי לא נטען, אפשר להיעזר בהסבר שבכתבה. כדי שהכלי יעבוד, JavaScript צריך להיות פעיל בדפדפן.

משהו בכלי לא עובד, או שהתוצאה נראית לכם לא נכונה? ספרו לנו

מי זכאי לפיצויים

מגיעים לכם פיצויים אם פוטרתם אחרי שנת עבודה רצופה אצל אותו מעסיק, או באותו מקום עבודה (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963). עובדים עונתיים צריכים שתי עונות בשתי שנים רצופות. עונה היא שלושה חודשים רצופים בשנה שבהם עבדו לפחות 60 יום.

יש הפסקות שלא קוטעות את הרציפות, כמו חופשה שנתית, מחלה או תאונה, שירות מילואים, שביתה, וחופשה ללא תשלום שניתנה לפי חוק או בהסכמת המעסיק (סעיף 2 לחוק). גם הפסקה שבה יחסי העבודה נותקו לא קוטעת את הרציפות, אם לא נמשכה יותר משישה חודשים.

יש מצבים שהחוק מתייחס אליהם כמו לפיטורים:

• פיטורים זמן קצר לפני סוף השנה הראשונה. החוק מניח שהמעסיק פיטר כדי להתחמק מתשלום הפיצויים, ולכן הזכות נשמרת, אלא אם הוכח אחרת (סעיף 3). כדאי לבדוק גם מתי יחסי העבודה שלכם מסתיימים בפועל. לפי משרד העבודה, זה התאריך שכתוב בהודעה המוקדמת.
• חוזה לתקופה קצובה שהסתיים. אם המעסיק לא הציע לחדש אותו, אתם נחשבים כמי שפוטרו. את ההצעה הוא צריך למסור לפחות שלושה חודשים לפני סוף החוזה, ומי שסירבו לה נחשבים כמי שהתפטרו (סעיף 9).
• המעסיק נפטר או פשט רגל. אם העבודה נפסקה בגלל פטירה או פשיטת רגל של המעסיק, או פירוק של תאגיד, מגיעים לכם פיצויים כאילו פוטרתם (סעיף 4).
• העובד נפטר. המעסיק משלם את הפיצויים לשאירים, בני המשפחה שהחוק מגדיר, כאילו פיטר את העובד (סעיף 5).

מתי מגיעים פיצויים גם בהתפטרות

התפטרות רגילה לא מזכה בפיצויים. אבל אם המעסיק הפקיד לכם לקופה בהסדר "סעיף 14", לפי האישור הכללי של שר העבודה, הכסף נשאר שלכם גם כשאתם מתפטרים, כי בהסדר הזה המעסיק מוותר מראש על החזר הכסף. יש שני מקרים שבהם המעסיק לא מוותר על ההחזר. במקרה הראשון, פסק דין שלל מהעובד את הפיצויים לפי סעיף 16 או 17 לחוק, כולם או חלקם, ואז המעסיק שומר על הזכות להחזר רק בהיקף שנשלל. במקרה השני, העובד משך את הכסף מהקופה לא בגלל מוות, נכות או פרישה בגיל 60 או יותר.

בכמה מצבים החוק רואה את ההתפטרות כפיטורים, ולכל אחד מהם תנאים משלו.

גם כשמתפטרים באחד המצבים האלה, צריך ככלל לתת הודעה מוקדמת (סעיף 2(ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות).

מי שזכאים לפיצויים שלא מכוח סעיף 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים צריכים למסור למעסיק דרישה בכתב, ורק אחריה חל המועד לתשלום (סעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר). החוק לא אומר במפורש אם הכלל הזה חל גם על התפטרות כזו. לכן כדאי למסור את הדרישה, עם הסיבה להתפטרות, עד היום האחרון של העבודה.

איזה שכר נכנס לחישוב?

מחשבים לפי השכר האחרון, זה שקיבלתם ערב הפיטורים (תקנות 2 ו-4 לתקנות חישוב הפיצויים, התשכ"ד-1964). לא כל מה שבתלוש נכנס לחשבון. נכנסים שכר היסוד, תוספת הוותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת המשפחה (תקנה 1). אם השכר שלכם לא בנוי מהרכיבים האלה, מחשבים לפי "שכר העבודה הרגיל ללא תוספות".

• שינוי זמני בשכר לא משנה את הבסיס. מחשבים כאילו השינוי לא קרה (תקנה 6).
• שכר שהופחת: על התקופה שלפני ההפחתה מחשבים לפי השכר שהיה ערב ההפחתה (תקנה 8).
• שכר לפי תפוקה או עמלות: מחשבים לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים שלפני הפיטורים (תקנה 9).
• שכר לפי שעה או לפי יום: משרד העבודה מחשב לפי השכר האחרון לשעה או ליום, ולפי ממוצע שעות העבודה בחודש ב-12 חודשי העבודה שלפני הפיטורים. בשכר לפי יום מחשבים כך כשמספר ימי העבודה לא היה שווה בכל החודשים. בחוק ובתקנות אין נוסחה למקרה הזה.
• לא פחות משכר המינימום: השכר לחישוב הפיצויים לא יפחת משכר המינימום, לפי היקף המשרה (סעיף 13ב לחוק). מ-01.04.2026 שכר המינימום החודשי מגיל 18 הוא 6,443.85 ₪, לפי הביטוח הלאומי.

כשהיקף המשרה השתנה

אם עברתם ממשרה מלאה לחלקית, או להפך, לוקחים את השכר האחרון ומתאימים אותו להיקף המשרה בכל תקופה (תקנה 7). בדוגמה שלמטה, מי שמכפיל את השכר האחרון, בחצי משרה, ב-10 שנות העבודה מקבל 60,000 ₪. אבל לפי התקנות מגיעים לעובדת 96,000 ₪.

הפיצויים בקרן הפנסיה? מה זה סעיף 14

הכסף שהמעסיק מפקיד בשבילכם לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים יכול לבוא במקום פיצויי הפיטורים (סעיף 14 לחוק). זה קורה רק אם יש הסכם קיבוצי שחל עליכם ועל המעסיק, או אישור של שר העבודה, ורק בהיקף שנקבע בהם. ויש אישור כזה: ב-09.06.1998 שר העבודה חתם על אישור כללי, שחל על כל מעסיק ועובד שעומדים בתנאים שלו. גם צו ההרחבה לפנסיה חובה, צו שמרחיב הסכם קיבוצי כללי, קובע שהכסף שהמעסיק מפריש לפיצויים לפי הצו בא במקום פיצויי הפיטורים (סעיף 7 לצו, בכפוף לסעיף 8 שבו). זה חל רק על השכר, רכיבי השכר, התקופות והשיעורים שעליהם הפריש.

אם המעסיק אומר לכם שהפיצויים בקרן הפנסיה, יש שלושה מקומות לבדוק: ההסכם בכתב שלכם עם המעסיק, ההסכם הקיבוצי שחל עליכם, אם יש כזה, וצו ההרחבה לפנסיה חובה. מהם אפשר לדעת אם יש הסדר כזה, ובאיזה היקף. כשחל הסדר כזה, המעסיק לא בהכרח צריך להוסיף את מלוא הסכום של חודש על כל שנה, כי הכסף שבקופה בא במקומו, כולו או חלקו.

התנאים של האישור הכללי:

• ההפקדות באות במקום הפיצויים רק לגבי השכר שממנו הופקדו, ורק לתקופה שבה הופקדו.
• נדרש הסכם בכתב בין המעסיק לעובד, שנערך לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ההפקדות.
• המעסיק מוותר מראש על החזר הכספים, חוץ ממקרים שהאישור מפרט.
• במצבים מסוימים ההפקדות באות במקום חלק מהפיצויים בלבד. למשל, הפקדה של 12% לקרן פנסיה בלי השלמה של 2⅓% באה במקום 72% מהפיצויים.
• אם הכספים הופקדו רק מחלק מהשכר, על השאר הזכות לפיצויים לפי החוק נשמרת.

מתי המעסיק צריך לשלם, ומה קורה באיחור

המעסיק צריך לשלם את הפיצויים ביום שבו יחסי העבודה מסתיימים. הסכם קיבוצי או צו הרחבה יכולים לקבוע מועד מאוחר יותר, וכך גם עוד כמה מקרים שהחוק מונה. צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמרחיב הסכם קיבוצי כללי כך שיחול על עוד עובדים ומעסיקים (סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים).

אם הפיצויים לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד הזה, הם נחשבים מולנים. המעסיק צריך להוסיף עליהם פיצוי הלנה, תוספת שגדלה ככל שהאיחור נמשך (סעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

לכלל הזה יש כמה סייגים. בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית את פיצוי ההלנה או לבטל אותו, למשל כשיש חילוקי דעות של ממש על עצם הזכות לפיצויים (סעיף 20(ד)).

אם אתם זכאים לפיצויים שלא מכוח סעיף 1(א) (פיטורים) או סעיף 5 (פטירת העובד), המועד לתשלום חל רק אחרי שמסרתם למעסיק דרישה בכתב שמציינת את העילה (סעיף 20(ג)). החוק לא אומר במפורש אם צריך דרישה כזו גם בהתפטרות שהחוק רואה כפיטורים, או כשחוזה לתקופה קצובה מגיע לסופו. אם מסרתם את הדרישה עד היום האחרון של העבודה, המועד לתשלום הוא אותו יום בכל מקרה.

גם לתביעה על פיצוי ההלנה יש מועד אחרון. אם לא הגשתם תביעה תוך שנה מהיום שבו הפיצויים נחשבים מולנים, או תוך 60 ימים מהיום שקיבלתם אותם, המוקדם מביניהם, הזכות לפיצוי ההלנה מתיישנת. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90 (סעיף 17א, שחל על פיצויים דרך סעיף 20(ד)).

על כסף שמשולם לכם מקופת גמל מהפקדות המעסיק לא מגיע פיצוי הלנה, אם המעסיק הודיע לקופה בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום, שהוא מסכים לתשלום (סעיף 20(ה)).

כמה מהפיצויים פטור ממס?

לא תשלמו מס על הפיצויים עד משכורת של חודש על כל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה, אבל לא יותר מהתקרה שבסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה. בשנים 2024-2027 התקרה היא 13,750 ₪ לכל שנת עבודה, ועל שנה חלקית חלק יחסי. אם קיבלתם יותר ממשכורת של חודש על כל שנה, מנהל רשות המסים רשאי לפטור ממס גם את ההפרש, כולו או חלקו, אבל לא מעבר לתקרה.

בפועל, רשות המסים מחשבת את החלק הפטור אחרת. לפי מדריך הפרישה מעבודה שלה, שעודכן ב-01.06.2026, מכפילים את שנות העבודה בפועל בסכום הנמוך מבין שניים: 150% מהמשכורת החודשית האחרונה המלאה, כלומר משכורת וחצי, או התקרה, 13,750 ₪ נכון לשנת 2026. ה-150% לא כתובים בפקודה, אבל זה החישוב שרשות המסים מפרסמת.

המעסיק מדווח על הפרישה בטופס 161, "הודעה על פרישה מעבודה". הוא מוסר את הטופס לפקיד השומה שבו מתנהל תיק הניכויים שלו ברשות המסים, וגם לכם. בטופס אתם ממלאים מה אתם בוחרים לעשות בכספי הפיצויים.

רשות המסים מזהירה במדריך שמשיכה של מענקי פרישה בפטור "עלולה לפגוע בפטור החודשי החל על הקצבה" שתקבלו בגיל פרישה.

טעויות נפוצות ומקרים מיוחדים

• חתימה על כתב סילוק. בכתב סילוק, או הודאת סילוק, אתם מאשרים שקיבלתם את כל מה שמגיע לכם. כתב סילוק או פשרה תקפים לגבי פיצויי הפיטורים רק אם הם כתובים, וכתוב בהם במפורש שהם נוגעים לפיצויים (סעיף 29). זה מה שבודקים לפני שחותמים.
• "הפיצויים כלולים בשכר". הסכם כזה מחליף את החוק רק אם שר העבודה, או מי שהוסמך לכך, אישר אותו, ורק כשאין הסכם קיבוצי שמחייב תשלום פיצויים (סעיף 28).
• חופשה ללא תשלום ארוכה. ימי חופשה ללא תשלום שמעבר ל-14 יום בשנת עבודה לא נספרים בחישוב הפיצויים. החריג הוא תקופה שעליה העובדת זכאית לדמי לידה (תקנה 10).
• החוק הוא רק המינימום. אם מגיע לכם יותר לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה העבודה, הזכות הזו נשמרת. בשיעור הפיצויים היא נשמרת גם כשהיא באה מנוהג (סעיף 31).