כמה ימי חופשה מגיעים לכם לפי ותק?

כדי לדעת כמה ימי חופשה מגיעים לכם השנה, צריך שני נתונים: באיזו שנת ותק אתם, וכמה ימים בשבוע אתם עובדים. כשמחשבים חופשה, הוותק נספר לפי שנים קלנדריות, מינואר עד דצמבר, לפי חוק חופשה שנתית.

עובדת התחילה לעבוד ב-15.11.2024 והיא עדיין אצל אותו מעסיק. בחישוב החופשה, ב-2026 היא כבר בשנת הוותק השלישית: 2024, 2025 ו-2026 הן שלוש שנים קלנדריות. כשאתם יודעים את שנת הוותק שלכם, מצאו את השורה שלכם בטבלה שבהמשך, או הכניסו את יום תחילת העבודה למחשבון.

כמה ימים מגיעים לכם בכל שנה?

מצאו בטבלה את שנת הוותק שלכם, ואז את העמודה של מספר ימי העבודה שלכם בשבוע. בעמודות של 5 ו-6 ימי עבודה בשבוע סופרים רק את ימי העבודה שבהם אתם בחופשה, לפי החישוב של משרד העבודה.

העמודה "לפי החוק" גבוהה יותר, כי החוק סופר ימים שכוללים גם מנוחה שבועית, ומשרד העבודה מתרגם אותם לימי עבודה בפועל. ב-5 השנים הראשונות אצל אותו מעסיק החוק נותן 16 ימים על כל שנה, בשנה השישית 18 ובשביעית 21. מהשנה השמינית נוסף יום על כל שנה, עד 28 ימים (סעיף 3(א) לחוק). אבל בתוך ימי החופשה לא נספר יותר מיום מנוחה אחד על כל שבעה ימי חופשה, ולכן בימי עבודה המספר קטן יותר.

הטבלה הזו בתוקף מ-01.01.2017. אם אומרים לכם שהחוק נותן 14 ימים בשנים הראשונות, זה נוסח ישן של החוק. היום הוא נותן 16, שהם 14 ימי עבודה בשבוע של 6 ימים, לפי משרד העבודה. לפני תיקון מס' 15 לחוק, החוק נתן 14 ימים על כל אחת מ-4 השנים הראשונות. התיקון העלה את המספר ל-15 ימים מ-01.07.2016, ומ-01.01.2017 ל-16 ימים על כל אחת מ-5 השנים הראשונות.

במחשבון מכניסים את יום תחילת העבודה ואת מספר ימי העבודה בשבוע, ומקבלים את מספר הימים לשנה שבחרתם.

מחשבון ימי חופשה

לפי הוותק ולפי שבוע עבודה של חמישה או שישה ימים.

אם הכלי לא נטען, אפשר להיעזר בהסבר שבכתבה. כדי שהכלי יעבוד, JavaScript צריך להיות פעיל בדפדפן.

משהו בכלי לא עובד, או שהתוצאה נראית לכם לא נכונה? ספרו לנו

המעסיק חייב לכתוב בתלוש, כל חודש, כמה ימים הייתם בחופשה באותו חודש ומה היתרה שלכם (פרט 4(5) בתוספת לחוק הגנת השכר). בחוק אין הסבר איך מחשבים את היתרה. כדי לבדוק אם היא הגיונית, חשבו כמה ימים מגיעים לכם על כל שנה לפי הטבלה או המחשבון שלמעלה, כולל חלק יחסי בשנה שלא עבדתם כולה. הוסיפו ימים שהועברו משנים קודמות, והשוו לימים שכבר הייתם בחופשה. מה עוד חייב להופיע בתלוש, תמצאו במדריך לתלוש השכר.

הוותק נספר בשנים קלנדריות

בחישוב החופשה, שנת ותק היא שנה קלנדרית, 12 חודשים שמתחילים ב-1 בינואר (סעיף 1 לחוק). כל שנה קלנדרית שבה הייתם מועסקים אצל המעסיק נספרת, וכך סופר גם משרד העבודה.

לכן לא סופרים שנים מהיום שבו התחלתם לעבוד. גם שנה שבה עבדתם רק חודש או חודשיים נספרת כשנת ותק. כשאתם יודעים באיזו שנת ותק אתם, תמצאו אותה בטבלה למעלה ובמחשבון.

מתי מגיעים יותר ימים ממה שבחוק?

אם אתם עובדים 5 ימים בשבוע, מהשנה השישית ייתכן שמגיעים לכם יותר ימים ממה שבחוק. זה תלוי בשאלה אם חל עליכם צו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר. צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמחיל הסכם קיבוצי גם על עובדים ומעסיקים שלא חתמו עליו.

הצו הזה חל על רוב יחסי העבודה במשק, אבל לא על כולם, לפי משרד העבודה. בין החריגים:

• מקום עבודה שמועסקים בו פחות מ-4 עובדים;
• עובדים שהמעבר שלהם לשבוע של 5 ימים הוסדר בהסכם קיבוצי;
• חברות ממשלתיות ועירוניות.

בלשון הצו עצמו, הוא חל על העובדים בענפים שמפורטים בתוספת השנייה שלו. אם אתם לא בטוחים שהוא חל עליכם, בחרו במחשבון "לא יודעים" ותראו את שני המספרים.

הצו קובע מספר ימים משלו לעובדים שעברו לשבוע של 5 ימים (צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, ילקוט הפרסומים 3799, 14.09.1990). אם הצו חל עליכם ויש פער בין החוק לצו, מגיע לכם המספר הגבוה מביניהם, לפי משרד העבודה. כך זה נראה בימי עבודה, בשבוע של 5 ימים:

בענפים מסוימים מגיעה חופשה ארוכה יותר, לפי הסכם ענפי או תקנות.

כשעבדתם רק חלק מהשנה

במקרה כזה מגיע לכם חלק יחסי, לפי מספר הימים שעבדתם בפועל. יש שני מקרים, ובכל אחד צריך מספר אחר של ימי עבודה כדי לקבל את החופשה המלאה (סעיף 3 לחוק).

אם הייתם מועסקים כל השנה ועבדתם לפחות 200 ימים, מגיע לכם המספר המלא. אם עבדתם פחות, מגיע לכם חלק יחסי: ימי העבודה חלקי 200.

אם התחלתם או סיימתם לעבוד באמצע השנה, צריך 240 ימי עבודה כדי לקבל את המספר המלא. מתחת לזה, החשבון הוא לפי 240.

חלק של יום חופשה לא נספר, ולכן מעגלים כלפי מטה.

שתי הדוגמאות מחושבות כמו שמשרד העבודה מחשב: את החלק היחסי לוקחים מימי החופשה בימי עבודה, כמו 12 בשבוע של 5 ימים. בדוגמה של המשרד עצמו, בשבוע של 6 ימים, יוצא 150/200 × 14 = 10.5, כלומר 10 ימים. לפי לשון החוק, הבסיס לחשבון הוא המספר המלא שבסעיף 3(א), שכולל מנוחה שבועית: 16 ימים בשנים הראשונות. לכן התוצאה לפי החוק עשויה להיות שונה. גם המחשבון באתר מחשב בשיטה של המשרד.

עבודה קצרה, בשכר שאינו חודשי

אם אתם מקבלים שכר לא חודשי, למשל לפי שעה או לפי יום, בדקו כמה זמן אתם עובדים אצל המעסיק. אם פחות מ-75 ימים רצופים, אתם לא צוברים ימי חופשה (סעיף 4 לחוק).

במקום זה המעסיק צריך לשלם לכם תוספת של 4% לפחות משכר העבודה. בחוק היא נקראת "תמורת חופשה". זה חל כשאין ביניכם חוזה בכתב לתקופה רצופה של יותר מ-74 ימים (סעיף 15(א)). אם הרווחתם בתקופה כזו 9,000 ₪, מגיעים לכם לפחות 9,000 × 4% = 360 ₪.

ימים שלא יורדים מהחופשה

יש ימים שלא נספרים כימי חופשה, גם כשהם נופלים באמצע החופשה (סעיף 5 לחוק):

• ימי מילואים;
• ימי חג שלא עובדים בהם;
• ימי לידה והורות;
• ימים שבהם אתם לא מסוגלים לעבוד בגלל מחלה או תאונה;
• ימי אבל;
• ימי שביתה או השבתה;
• עד 14 ימים של הודעה מוקדמת לפיטורים. מהיום ה-15 ואילך, ימי הודעה מוקדמת כן נספרים כימי חופשה.

אם יום כזה נופל באמצע החופשה, למשל יום מחלה או חג, הוא לא נרשם כיום חופשה. החופשה נפסקת לאותו יום, ואת מה שהחסרתם צריך להשלים ככל האפשר באותה שנת עבודה (סעיף 5(ב)).

מתי יוצאים לחופשה?

את ימי החופשה של כל שנה מקבלים החל מהחודש האחרון שלה, דצמבר, ועד סוף השנה שאחריה (סעיף 6(א)). למשל, במהלך 2026 יוצאים לחופשה על 2025, ובדצמבר 2026 אפשר להתחיל לנצל גם את החופשה על 2026.

את מועד החופשה קובע המעסיק, לפי משרד העבודה. הוא צריך לנהוג בתום לב ולתאם את המועד ככל האפשר עם צורכי העבודה, אבל ההחלטה שלו. בחופשה של 7 ימים או יותר, גם כשזה רק חלק מהחופשה, את התאריך קובעים לפחות 14 ימים מראש (סעיף 9). לפי המשרד, על חופשה של 7 ימים קלנדריים או יותר המעסיק צריך להודיע לכם שבועיים מראש, וזה נכון גם לחופשה מרוכזת, שבה כל העובדים יוצאים יחד, למשל בפסח. אם אתם מתכננים חופשה כזו, דברו עם המעסיק על התאריך לפחות 14 ימים לפני.

החופשה צריכה להיות רצופה. אפשר לחלק אותה אם אתם והמעסיק מסכימים. במקום עבודה שיש בו ועד עובדים צריך גם את אישור הוועד. גם אז, חלק אחד צריך להיות לפחות 7 ימים (סעיף 8).

שני ימים מתוך החופשה אתם בוחרים בעצמכם: יום אחד במהלך השנה, ועוד יום מרשימת הימים שבתוספת לחוק, כמו ערב יום הכיפורים, תענית אסתר או אחד במאי. כדי לקבל אותם, הודיעו למעסיק לפחות 30 ימים מראש (סעיף 6(ב)).

ב-20.07.2026 פורסם תיקון מס' 17 לחוק, שהוסיף לרשימה את יום האזכרה של קרוב משפחה שנפטר. קרוב משפחה לעניין זה הוא הורה, בן או בת זוג, ילד, אח או אחות.

אפשר להעביר ימי חופשה לשנה הבאה?

ככלל רק אם המעסיק מסכים. גם אז צריך לצאת לפחות ל-7 ימים מהחופשה, ואת השאר אפשר להעביר לשנתיים הבאות (סעיף 7(א)). בלי הסכמה כזו, החופשה לא נצברת.

מ-01.01.2026 יש חריג. במקרים מסוימים אפשר לצבור את היתרה לשתי השנים הבאות גם בלי הסכמת המעסיק, לפי צו הרחבה שפורסם ב-29.04.2026. האפשרות הזו פתוחה, בין היתר, אם שירתתם באותה שנה במילואים לפחות 10 ימים רצופים. היא פתוחה גם אם המעסיק לא נתן לכם חופשה בשנה שבה הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור שבו אתם גרים או עובדים. הצו חל על כל העובדים והמעסיקים, חוץ ממי שחל עליהם ההסכם המקביל במגזר הציבורי.

פדיון חופשה כשעוזבים

אם אתם מסיימים לעבוד ולא ניצלתם את כל החופשה שמגיעה לכם, המעסיק צריך לשלם לכם עליה. התשלום נקרא פדיון חופשה. זה הסכום שהייתם מקבלים כדמי חופשה אילו יצאתם לחופשה ביום שבו הפסקתם לעבוד (סעיף 13). לפי סעיף 17, שלושת התשלומים האלה נחשבים שכר עבודה לכל דבר: דמי החופשה, פדיון החופשה ותמורת החופשה. לכן, אם המעסיק משלם לכם את אחד התשלומים האלה באיחור, ייתכן שמגיע לכם גם פיצוי מיוחד על הלנת שכר, כמו על משכורת שהגיעה באיחור. כך כותב משרד העבודה, לפי חוק הגנת השכר.

אם המעסיק לא שילם לכם, תביעה לפי החוק מתיישנת אחרי 3 שנים (סעיף 31). אחרי זה, אם המעסיק יטען שהתביעה התיישנה, בית הדין לא ידון בה. אם נצברה לכם יתרה גדולה לאורך כמה שנים, השאלה איך הכלל הזה חל עליה היא שאלה משפטית. כדאי לבדוק אותה עם עורך דין.

לפיצוי על איחור בתשלום יש מועד משלו. את התביעה עליו מגישים לבית הדין האזורי לעבודה, ככלל תוך שנה מהיום שבו התשלום נחשב שכר מולן, כלומר שכר שלא שולם עד המועד שהחוק קובע. אם התשלום כבר הגיע באיחור, המועד יכול להיות קצר יותר: 60 ימים מהיום שקיבלתם אותו, אם הם נגמרים לפני השנה (סעיף 17א לחוק הגנת השכר).

בגמר החשבון כדאי לבדוק עוד שני דברים: מה מגיע למי שפוטרו ודמי הבראה בסיום העבודה.

כמה משלמים על יום חופשה?

בזמן החופשה מגיע לכם השכר הרגיל (סעיף 10). אם יש לכם משכורת חודשית, תקבלו את מה שהייתם מקבלים אילו המשכתם לעבוד. אם אתם מקבלים שכר לפי שעה או לפי יום, תקבלו שכר יומי ממוצע כפול מספר ימי החופשה.

השכר היומי הממוצע הוא השכר של רבע השנה שלפני החופשה, חלקי 90. אם ברבע הזה היו חודשים שלא עבדתם בהם עד הסוף, אתם יכולים לבחור במקומו את רבע השנה שבו עבדתם הכי הרבה, מתוך 12 החודשים שלפני החופשה (סעיף 10(ב)(2)).

תקבלו את דמי החופשה לכל המאוחר ביום המשכורת הרגיל. אם אתם יוצאים לחופשה של 7 ימים לפחות, אתם יכולים לדרוש לקבל אותם עד יומיים לפני שהחופשה מתחילה (סעיף 11).

אם תעבדו בזמן החופשה עבודה סדירה בשכר, תאבדו את דמי החופשה (סעיף 12).