כמה ימי מחלה צוברים, וכמה משלמים לכם עליהם?

אם אתם חולים ונשארים בבית, כדי לקבל תשלום על ימי המחלה צריך להגיש למעסיק תעודת מחלה. צריך גם לדווח למעסיק על ההיעדרות, אם הוא הודיע לכם שזו חובה.

מה צריך לעשות כדי לקבל דמי מחלה?

אלה הצעדים, לפי התקנות על תשלום דמי מחלה:

1. הודיעו למעסיק שאתם חולים, וכמה זמן המחלה צפויה להימשך, בתוך 3 ימים מהיום הראשון. אתם חייבים לעשות את זה רק אם המעסיק הודיע לכם שזו חובה (תקנה 1). אתם יכולים למסור את ההודעה בעצמכם, או לבקש ממישהו אחר למסור אותה בשמכם. התקנה לא קובעת דרך מסוימת למסור אותה. כדי שתוכלו להוכיח שמסרתם הודעה, שמרו עותק שלה.
2. הגישו תעודת מחלה חתומה בידי רופא, אחרי ביקור אצלו. גם שיחת וידאו, שיחת טלפון או התכתבות עם רופא נחשבות ביקור (תקנות 2(א) ו-2(ה)).
3. במחלה קצרה, של עד 4 ימים, אפשר גם תעודה בלי ביקור (תקנה 2(ב)). יש שני סוגים: תעודה קצרה שרופא חותם עליה בלי ביקור, או תעודה שקופת החולים נותנת לפי הדיווח שלכם, אם הקופה שלכם מאפשרת את זה. תעודה מקופת החולים לפי דיווח אפשר לקבל עד 4 פעמים בשנה, ועד 10 ימים בשנה בסך הכול. בשני הסוגים יש גבול: בתוך 7 ימים רצופים, תעודות קצרות יכולות לכסות לכל היותר 4 ימי מחלה.
4. הגישו את התעודה לפחות 7 ימים לפני יום המשכורת, כדי שדמי המחלה ישולמו כבר במשכורת הזאת. אם תגישו אותה מאוחר יותר, דמי המחלה ישולמו במשכורת הבאה אחרי ההגשה (תקנה 3).

בתעודה אסור לכתוב פרטים על המחלה עצמה (תקנה 2(ד)). אם המעסיק מפקפק בתעודה שלא ניתנה בידי רופא קופת חולים, הוא רשאי לשלוח אתכם לבדיקה רפואית, ואתם צריכים להיענות, לפי תקנה 2(ג).

כמה משלמים על כל יום מחלה?

על היום הראשון שבו אתם נעדרים בגלל מחלה לא משלמים לכם. על היום השני והשלישי מגיע לכם חצי מדמי מחלה מלאים, ומהיום הרביעי דמי מחלה מלאים (סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה). דמי מחלה מלאים הם השכר שהייתם מקבלים אם הייתם ממשיכים לעבוד, לפי סעיף 5(א).

רכיבי השכר שנכנסים לחשבון הם (סעיף 6(א)):

• שכר יסוד;
• תוספת ותק;
• תוספת יוקר;
• תוספת משפחה;
• תוספת מחלקתית או מקצועית.

אם תעבדו בזמן המחלה, בשכר או בתמורה אחרת, תאבדו את דמי המחלה על אותה מחלה (סעיף 10).

כמה ימי מחלה צוברים?

על כל חודש עבודה מלא אצל אותו מעסיק אתם צוברים יום וחצי. הצבירה נעצרת ב-90 ימים, וימים שקיבלתם עליהם דמי מחלה יורדים מהיתרה (סעיף 4(א) לחוק).

גם חודש שלא עבדתם בכל ימי העבודה שבו יכול להיחשב חודש מלא. מספיק שעבדתם בו 25 ימים, או 21 ו-2/3 ימי עבודה במקום עבודה עם שבוע של 5 ימים (סעיף 4(ב)). על חלק מחודש צוברים חלק יחסי.

יש מעסיקים שמבטחים את העובדים בביטוח דמי מחלה בקופת גמל. אם הביטוח עומד בתנאים שבסעיף 8 לחוק, המעסיק לא צריך לשלם לכם את דמי המחלה בעצמו, ואת דמי המחלה מקבלים לפי תנאי הביטוח. אם הביטוח לא משלם על תקופת מחלה מסוימת לפי התנאים שלו, על התקופה הזו נשארת לכם הזכות לדמי מחלה לפי החוק. החריג הוא תקופת המתנה, או תקופה שצריך לעבור לפני שיש זכאות לתשלום (בשפת הביטוח: אכשרה), כשתנאי הביטוח קובעים אותן (סעיף 4(ג)).

את היתרה שלכם רואים בתלוש. המעסיק חייב לכתוב בו כל חודש כמה ימי מחלה ניצלתם באותו חודש, ומה היתרה שצברתם (פרט 4(6) בתוספת לחוק הגנת השכר). אם המעסיק ביטח אתכם בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, הוא לא חייב לכתוב את היתרה. אם אין בתלוש יתרה, שאלו את המעסיק אם ביטח אתכם.

כשיש הסכם קיבוצי או חוזה

הסכומים בחוק הם המינימום. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי יכולים לתת לכם יותר. צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמחיל הסכם קיבוצי גם על מי שלא חתמו עליו.

אם התשלום בתקופת מחלה מוסדר אצלכם בהסכם קיבוצי, כולל צו הרחבה, תקבלו את מה שנקבע בו (סעיף 1 לחוק).

אם מגיעים לכם דמי מחלה גם לפי החוק וגם לפי תנאי העבודה, אתם יכולים לבחור לפי מה לקבל (סעיף 12(א)). לכן כדאי לבדוק מה כתוב על ימי מחלה בחוזה העבודה שלכם, או בהסכם הקיבוצי אם יש כזה.

סופי שבוע וחגים בתקופת המחלה

אם אתם מקבלים משכורת חודשית, גם ימי המנוחה השבועית והחגים שבאמצע המחלה נספרים בין ימי המחלה. אם אתם מקבלים שכר לפי שעה או יום ועובדים עבודה מלאה, הם לא נספרים (סעיף 2(ב) לחוק).

אם אתם מקבלים שכר לפי שעה או יום ולא עובדים עבודה מלאה, בחוק אתם נקראים עובדים לסירוגין. אצלכם יש נוסחה יחסית, לפי ימי העבודה שלכם ברבע השנה המלא ביותר מתוך 12 החודשים שלפני המחלה. אם עוד לא השלמתם שלושה חודשים אצל המעסיק, מודדים לפי ממוצע ימי העבודה שלכם בשבוע.

חליתם בזמן החופשה השנתית?

הימים שבהם לא יכולתם לעבוד בגלל מחלה לא יורדים לכם מהחופשה. את ימי החופשה שהפסדתם משלימים ככל האפשר באותה שנה (סעיף 5 לחוק חופשה שנתית). עוד על זה במדריך ימי חופשה.

מחלה ממארת ודיאליזה

עובדת שחלתה במחלה ממארת (סרטן) ונעדרת בגלל טיפול או בדיקה שחוזרים מדי פעם מקבלת דמי מחלה כבר מהיום הראשון שהיא נעדרת, וגם על חלק מיום. זה נכון גם אחרי שהחלימה.

אותו כלל חל גם על מי שחלו במחלה שמחייבת טיפול קבוע בדיאליזה (סעיף 2(א1) לחוק). בשני המקרים צריך למסור למעסיק אישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה.

מחלה של ילד, בן זוג או הורה

אם יש לכם ילד עד גיל 16, אתם יכולים להיעדר בגלל מחלת הילד עד 8 ימים בשנה, בתנאי שבן או בת הזוג עובדים ולא נעדרו באותם ימים מכוח אותה זכות. אם אתם הורים עצמאיים, או שהילד בהחזקה שלכם בלבד, אפשר להיעדר עד 16 ימים. בגלל מחלת בן או בת זוג, או בגלל מחלת הורה, אפשר להיעדר עד 6 ימים בשנה. במחלה קשה הימים רבים יותר.

הימים האלה הם לא ימים נוספים. הם יורדים מימי המחלה שצברתם, ובחלק מהמקרים, לבחירתכם, מימי החופשה.

כשאתם נעדרים בגלל מחלת ילד, מסרו למעסיק הצהרה חתומה לפי הטופס שבתקנות ההיעדרות בשל מחלת ילד, וצרפו אישור רפואי. עד שתמסרו אותם, ההיעדרות לא נחשבת היעדרות בגלל מחלת ילד לפי סעיף 1 לחוק (תקנות 1 עד 3).

מחלה קשה, לעניין הזה, היא מחלה ממארת או מחלה שדורשת דיאליזה קבועה, וגם מחלה אחרת שנקבעה בצו. ההגדרה של הורה עצמאי לקוחה מחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי.

כששני ההורים נעדרים לסירוגין, החשבון של כמה משלמים על כל יום מתחיל מהיום הראשון שבו אחד מכם נעדר. התנאי הוא לצרף להצהרה שלכם גם את ההצהרה של בן או בת הזוג (סעיף 1א1 לחוק).

אם בן או בת הזוג שלכם משרתים במילואים, ייתכן שמגיעים לכם ימי היעדרות נוספים בתשלום, בנוסף לכל זכות אחרת, לפי צו ההרחבה שפורסם ב-2026 בילקוט הפרסומים 14498. זה חל אם יש לכם ילד מתחת לגיל 14, או מצב משפחתי אחר שמנוי בצו. מספר הימים תלוי בימי המילואים שנצברו בשנה, ומנצלים אותם רק בזמן שבן הזוג במילואים. אפשר לנצל אותם, בין השאר, בגלל מחלת ילד עד גיל 14.

הורים לאדם עם מוגבלות שעבדו שנה לפחות אצל המעסיק יכולים להיעדר עד 18 ימים בשנה כדי לסייע לו. הימים יורדים מימי המחלה או מימי החופשה, ובתנאים שבסעיף 1ב לחוק מחלת ילד אפשר להוסיף עוד 18. הם זכאים גם להיעדר עד 52 שעות בשנה בלי ניכוי מהשכר, ודמי המחלה בשל מחלת הילד משולמים להם מהיום הראשון.

אם בן הזוג או ההורה שלכם תורמים איבר, אתם יכולים להיעדר עד 7 ימים בשנה כדי לטפל בהם וללוות אותם. הימים יורדים מימי המחלה או מימי החופשה, לפי בחירתכם.

מותר לפטר אתכם בזמן מחלה?

ככלל לא. כל עוד אתם נעדרים בגלל מחלה ועוד לא ניצלתם את ימי המחלה שצברתם, שהם לכל היותר 90, אסור לפטר אתכם (סעיף 4א לחוק). האיסור חל גם על מי שדמי המחלה שלהם מוסדרים בהסכם קיבוצי.

האיסור לא חל אם המעסיק נתן לכם הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שנעדרתם בגלל המחלה. הוא גם לא חל אם מקום העבודה הפסיק לפעול והפסקת הפעילות אינה זמנית, או אם המעסיק הוכרז פושט רגל או נכנס לפירוק.

אם פוטרתם בזמן מחלה, זה אחד המקרים שבהם כדאי לבדוק את העניין עם עורך דין.

ימי מחלה שלא ניצלתם, כשעוזבים

גם אם צברתם 90 ימי מחלה, כשאתם עוזבים את העבודה, חוק דמי מחלה לא מזכה אתכם בכסף עליהם. החוק לא מחייב לשלם על ימי מחלה שלא נוצלו, בשונה מימי חופשה, שעליהם משלמים פדיון. הסכם קיבוצי או חוזה יכולים לקבוע אחרת.

אם פוטרתם, בדקו מה עוד מגיע לכם. אם אתם רוצים לבדוק את כל התלוש, קראו גם על דמי הבראה ב-2026 ועל מה חייב להופיע בתלוש השכר.