חדלות פירעון (פשיטת רגל) 2026: מתי אפשר לבקש, ואיך נפתח ההליך
התשובה בקצרה
חדלות פירעון היא ההליך שהחליף את פשיטת הרגל: כל החובות מטופלים יחד, ובסוף אפשר לקבל פטור מהיתרה אם עומדים בתנאים. ב-2026, אם החובות שלכם מעל 176,923.12 ₪, מגישים את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. אם הם נמוכים מזה, מגישים לרשם בהוצאה לפועל (סעיף 103 לחוק). האגרה על הבקשה היא 1,616 ₪.
בכתבה הזאת
כשהחובות גדולים מכל מה שאפשר לשלם, גם צו תשלומים בהוצאה לפועל לא תמיד עוזר. בשביל המצב הזה יש הליך חדלות פירעון: כל החובות מטופלים יחד, בפיקוח של גורם רשמי, ובסוף ההליך אפשר לקבל פטור מהחובות שנשארו ולא שולמו, אם עמדתם בתנאים. ההליך נמשך שנים, ויש בו הגבלות ודיווחים קבועים. התחילו בטבלת הסכומים שלמטה: היא קובעת לאן מגישים את הבקשה ב-2026. מה קורה למשכורת ולעיקולים, תמצאו בהמשך.
מה זה חדלות פירעון
חדלות פירעון היא מצב שבו אדם לא יכול לשלם את החובות שלו בזמן, או שהוא חייב יותר ממה ששווים הנכסים שלו (סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). החוק נכנס לתוקף ב-15.9.2019, וההליכים לפיו החליפו את הליכי פשיטת הרגל של יחידים (המדריך של רשות האכיפה והגבייה). במקום "פשיטת רגל" ההליך נקרא היום "חדלות פירעון", והליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני כן ממשיכים לפי הדין הישן (סעיף 373).
האם זה מתאים לכם
אתם יכולים לבקש לפתוח הליך אם אתם לא מצליחים לשלם את החובות שלכם בזמן, או שאתם חייבים יותר ממה ששווים הנכסים שלכם. אפשר לבקש גם אם פתיחת ההליך תעזור לכם לא להגיע למצב הזה (סעיף 104(א)). צריך גם קשר לישראל: מרכז החיים שלכם בישראל ביום ההגשה, או בששת החודשים שלפניו, או שיש לכם כאן נכסים או עסק (סעיף 101(ב)).
את הבקשה יכולים להגיש אתם בעצמכם, אחד הנושים, כלומר מי שאתם חייבים לו כסף, או היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 102 לחוק). המדריך הזה עוסק בבקשה שאתם מגישים בעצמכם.
לאן מגישים: לפי סכום החובות
הגורם שמטפל בבקשה תלוי בסך כל החובות שלכם. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן (סעיף 352), ואלה הסכומים מ-01.01.2026 (הודעה בדבר עדכון סכומים, ילקוט הפרסומים 14278):
| סך החובות ב-2026 | מי מטפל |
|---|---|
| יותר מ-176,923.12 ₪ | הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במשרד המשפטים (סעיף 103(א)) |
| יותר מ-58,974.37 ₪ ועד 176,923.12 ₪ | רשם הוצאה לפועל שמונה לחדלות פירעון, ברשות האכיפה והגבייה (סעיפים 103(ב) ו-186) |
| עד 58,974.37 ₪ | גם כאן מגישים לרשם בהוצאה לפועל, אבל הרשם פותח הליך רק כשיש טעמים מיוחדים. למשל, כשגובים מכם חוב לפי פקודת המסים (גבייה), דרך גבייה נפרדת מההוצאה לפועל (סעיף 187) |
בדף השירות של הממונה ובמדריך של רשות האכיפה והגבייה כתוב 58,794 ₪, ובהודעה הרשמית ברשומות הסכום הוא 58,974.37 ₪ (ילקוט הפרסומים 14278, עמ' 4144). אם סך החובות שלכם בין שני הסכומים, שאלו את הגורם שמטפל בבקשה איזה מהם הוא מחיל.
יש טופס מקוון אחד לשני המסלולים. המערכת מעבירה את הבקשה לממונה או להוצאה לפועל לפי סכום החובות שהצהרתם (דף השירות של הממונה). בבקשה מפרטים את כל החובות, גם חובות שעוד לא נפתח עליהם תיק וגם חובות לרשויות, כמו המרכז לגביית קנסות, ביטוח לאומי ורשות המסים.
אם כבר יש לכם תיקים בהוצאה לפועל ואתם לא יכולים לשלם גם בפריסה הארוכה ביותר, אתם יכולים להגיש על כך הודעה לרשם (סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל). אם סך החובות לא עולה על 150,000 ₪, ההודעה נחשבת לבקשה לפתוח הליך בהוצאה לפועל (סעיף 7א2(1) לחוק ההוצאה לפועל, סעיף 187(א)(1)). אם הוא 150,000 ₪ לפחות, הלשכה מוסרת לכם מידע על הגשת בקשה לממונה. הסכום בסעיף 7א2 לא עודכן, והרף בחוק חדלות פירעון ב-2026 הוא 176,923.12 ₪ (סעיף 186). לכן מי שסך החובות שלו בין 150,000 ₪ ל-176,923.12 ₪ יכול לברר בלשכה איזה סכום חל. איך זה עובד בתוך התיק, תמצאו במדריך תיק בהוצאה לפועל.
כמה זה עולה
האגרה על בקשה לפתוח הליך היא 1,616 ₪ ב-2026, גם בממונה וגם בהוצאה לפועל (הודעת חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשפ"ו-2026). מי שזכאי לסיוע משפטי לא משלם אותה כשהוא מגיש: היא נגבית בהמשך, מהכסף שנאסף בהליך (תקנה 4 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות)). את התנאים לזכאות תמצאו בפרק העזרה. מי שזכאי לסיוע משפטי אבל בוחר עורך דין פרטי, יכול לבקש מהממונה פטור מתשלום האגרה בהגשה (המדריך של רשות האכיפה והגבייה).
מי שחוזר בו מהבקשה לפני שניתן צו, מקבל בחזרה מחצית מהאגרה ששילם. בהוצאה לפועל אפשר לחזור בכם ולקבל חצי מהאגרה רק עד שהרשם מורה לקבוע ישיבה להסדר תשלומים (תקנה 7(א)). את דרכי התשלום מפרטים דפי השירות של הממונה ושל רשות האכיפה והגבייה, שבקישורים למטה.
מה מצרפים לבקשה
לבקשה מצרפים שלושה מסמכים (סעיף 104(ב)):
- תצהיר שאתם עומדים בתנאים להגשת הבקשה, בטופס שקבע שר המשפטים.
- דוח על המצב הכספי שלכם בשנתיים שלפני ההגשה, עם תצהיר ומסמכים שמאמתים אותו. בדוח כותבים נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות והתחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות שנתתם, למי אתם חייבים ומי חייב לכם. כותבים גם על תביעות והליכי גבייה, על המקצוע וההשכלה שלכם, ומה שידוע לכם על הכספים של בן או בת הזוג ושל הילדים.
- כתב ויתור על סודיות, כדי שאפשר יהיה לקבל עליכם מידע מגופים אחרים.
בקשה חסרה לא נפתחת (המדריך של רשות האכיפה והגבייה). אם לא משלימים את המסמכים בזמן, אחרי התראה, הבקשה נמחקת והאגרה לא מוחזרת (דף השירות של הממונה). רשימת המסמכים המלאה נמצאת בדף השירות.
ההגשה עצמה לא מקפיאה אוטומטית את ההליכים נגדכם. עד שניתן צו לפתיחת הליכים, אפשר לבקש לעכב אותם. את הבקשה מגישים למי שמנהל את ההליך, כמו ההוצאה לפועל או בית המשפט, או למי שדן בבקשת חדלות הפירעון שלכם (המדריך של רשות האכיפה והגבייה).
השלבים כשהחובות עולים על 176,923.12 ₪
- החלטה על הבקשה. אם התנאים מתקיימים, הממונה נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים מההגשה. אם ביקש מכם עוד מידע או זימן אתכם לדיון, 30 הימים נספרים מהיום שהמידע הגיע או מסוף הדיון (סעיף 105).
- פרסום והודעה לנושים. ההודעה על הצו מתפרסמת לציבור, והעתק נשלח לנושים (סעיף 106). מי שנפגע מהצו יכול לבקש מבית המשפט לבטל אותו, בתוך 45 ימים מהפרסום (סעיף 108).
- מה הצו משנה. ההליכים נגדכם מוקפאים, והגבלות שהוטלו בהליכי גבייה, כמו בהוצאה לפועל, בטלות. הממונה ממנה נאמן, ומתחילה תקופת ביניים (סעיף 121). הנאמן הוא מי שבודק את המצב הכלכלי שלכם, מנהל את הנכסים שבהליך, מכריע בתביעות של הנושים ומפקח על התשלומים. הוא עושה זאת תוך שמירה על הכבוד שלכם וגם על העניינים של הנושים (סעיף 130).
- תקופת הביניים. הממונה קובע כמה כסף נשאר אצלכם להוצאות הבסיסיות, דמי מחיה, ורשאי להורות שאת השאר תעבירו לנאמן בתשלומים (סעיף 156). הנאמן בודק את המצב הכלכלי ואת הנסיבות שהובילו אליו, ומגיש דוח לא יאוחר מתשעה חודשים מהמינוי שלו. הממונה רשאי לדחות את המועד, למשל כשהבדיקה מורכבת או כשאתם לא משתפים פעולה. אתם והנושים יכולים להגיב על הדוח בתוך 30 ימים (סעיף 153).
- הצעה לבית המשפט. בתוך 60 ימים מהדוח, הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית לשיקום הכלכלי שלכם (סעיף 154).
- צו לשיקום כלכלי. אחרי דיון, בית המשפט קובע תוכנית לפירעון החובות: גובה התשלומים, אילו נכסים נמכרים, אילו הגבלות נשארות, ואילו חובות לא ייכללו בפטור (סעיף 161). התשלומים נקבעים לפי כמה שאתם מסוגלים להרוויח, כושר ההשתכרות, אחרי שמורידים את דמי המחיה (סעיף 162). תקופת התשלומים היא שלוש שנים. בית המשפט רשאי לקצר אותה בגלל נסיבות אישיות, או להאריך אותה במקרים שהחוק מונה (סעיף 163).
השלבים כשהחובות עד 176,923.12 ₪
בהוצאה לפועל, רשם חדלות פירעון בודק את הבקשה. אם התנאים מתקיימים, בתוך 30 ימים הוא מורה לקבוע ישיבה שבה מנסים להגיע להסדר תשלומים (סעיף 190). הישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים מההוראה, בניהול נציג של הרשם, ואתם חייבים להגיע אליה ולשתף פעולה (סעיף 191).
אם אתם וכל הנושים שבהסדר מסכימים עליו, ההסדר מחייב את כולכם, והרשם משהה או סוגר את תיקי ההוצאה לפועל שההסדר חל עליהם (סעיף 192). אם לא כל הנושים הסכימו, הרשם רשאי לזמן אסיפת נושים ולהביא את ההסדר להצבעה (סעיף 194). אם לא גובש הסדר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים (סעיף 199), ומכאן ההליך דומה לזה שבממונה: לרשם יש הסמכויות שיש לבית המשפט ולממונה (סעיף 188(א)).
ההליכים האלה מתנהלים בלשכות שבהן יש יחידת חדלות פירעון: טבריה ונצרת, חיפה, כפר סבא, תל אביב, ירושלים, ואשקלון, באר שבע ואילת (המדריך של רשות האכיפה והגבייה).
מה קורה למשכורת ולעיקולים
מהיום שניתן צו לפתיחת הליכים, חלים עליכם, בהתאמות הנדרשות, הכללים של הקפאת הליכים: הנושים לא יכולים לפתוח או להמשיך הליכי גבייה על החובות הישנים, ועיקול שהוטל לפני הצו על נכס שנכלל בהליך בטל. החריג: עיקול שדינו כמשכון לפי פקודת המסים (גבייה) (סעיף 29, שחל עליכם לפי סעיף 121(א)(3)). גם בהוצאה לפועל, לפי המדריך של רשות האכיפה והגבייה, אחרי צו לפתיחת הליכים הנושים לא יכולים לפעול נגדכם בהליכי הוצאה לפועל נפרדים. הצו כולל הוראות בתיקי החוב, כולן או חלקן, כמו הקפאת הליכים, ביטול עיקולים וביטול הגבלות (המדריך של רשות האכיפה והגבייה, סעיף 201). אם יש עיקול על המשכורת שלכם, בדקו בצו שקיבלתם מה נקבע לגביו.
דמי המחיה הם הסכום שאתם ומי שאתם מפרנסים צריכים להוצאות הבסיסיות, למחיה בכבוד. הם מחושבים לפי כללים שקבע שר המשפטים ומותאמים לנסיבות שלכם, וגם ההכנסה של בן או בת הזוג ושל הילדים שאתם מפרנסים נלקחת בחשבון. גם כושר ההשתכרות מחושב לפי כללים של השר ומותאם לנסיבות שלכם (סעיף 160). בתקופת הביניים הממונה קובע את דמי המחיה מתוך ההכנסה שלכם, מעבודה או מכל מקור אחר (סעיף 156), ובצו לשיקום כלכלי בית המשפט קובע את גובה התשלומים ואת תקופת התשלומים (סעיף 161(ב)(1), סעיף 162).
אין בחוק סכום קבוע: גובה התשלומים נקבע לכל אחד לפי המקרה שלו. אם לא העברתם תשלום בזמן, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם לכם את ההכנסה, למשל המעסיק, להעביר אותה ישר לנאמן. הנאמן מעביר לקופת ההליך את התשלום שנקבע, ואת היתרה לכם (סעיף 166). קצבאות של ביטוח לאומי שמוגנות מעיקול לא נכללות בנכסים שבהליך (סעיף 217).
מה החובות שלכם בזמן ההליך
מיום הצו ועד סוף ההליך יש כללים שחלים עליכם. כדאי להכיר אותם מראש, כי הפרה שלהם יכולה להאריך את תקופת התשלומים:
- לשתף פעולה עם הנאמן: לחתום על מסמכים, להעביר לו מסמכים שקשורים להליך, ולהודיע לו בהקדם על כל שינוי במצב הכלכלי (סעיף 138).
- אסור לקחת אשראי בלי אישור הממונה. החריג: אשראי להוצאות מחיה, בסכומים ולפי הוראות שהממונה קבע (סעיף 123). בעסקה עם אשראי מציינים שאתם בהליך חדלות פירעון (סעיף 124(ב)).
- בתקופת הביניים יש עליכם הגבלות: על הדרכון, עיכוב יציאה מהארץ, והגבלה על שימוש בכרטיס אשראי. ההגבלה על הכרטיס לא חלה על כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי, שעובדים רק מול היתרה שיש בחשבון. אתם גם מוגבלים בבנק כ"לקוח מוגבל מיוחד", ולכן לא תוכלו למשוך שיקים מאף חשבון (סעיפים 3ג ו-4 לחוק שיקים ללא כיסוי). כשהנאמן מוצא חשש לפגיעה בנושים, גם הקמה של תאגיד חדש מוגבלת (סעיף 142). הממונה רשאי להסיר הגבלה, כולה או חלקה, אחרי שנתן לנושים להגיב (סעיף 143).
בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים מעבר לשלוש שנים, בין השאר כשלא שיתפתם פעולה עם הנאמן או הממונה, הפרתם את ההגבלות באופן שעלול לפגוע בהליך, או פעלתם כדי להעדיף נושה אחד, להוציא נכסים מההליך או להבריח נכסים (סעיף 163(ג)).
ההפטר: מה הוא, ומה הוא לא כולל
הפטר הוא פטור מחובות העבר. בסוף תקופת התשלומים אתם פטורים מהחובות הישנים שלא היה אפשר לשלם מהנכסים שבהליך (סעיף 174). לפי רשות האכיפה והגבייה, ההפטר ניתן אם החייב עמד בכל תנאי צו השיקום הכלכלי (המדריך של רשות האכיפה והגבייה).
מי שכושר ההשתכרות שלו לא עולה על דמי המחיה, בית המשפט לא מטיל עליו תשלומים ונותן לו הפטר מיד, בצו לשיקום כלכלי. ההפטר המיידי לא ניתן למי שמתקיים בו אחד התנאים להארכת תקופת התשלומים, למשל מי שלא שיתף פעולה או הבריח נכסים, אלא בנסיבות מיוחדות (סעיף 167).
ההפטר לא חל על קנסות ותשלומים עונשיים, על חוב שנוצר במרמה או נובע מגניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה, ועל חוב מזונות לפי פסק דין. בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות, להחיל אותו על חוב מזונות לפי פסק דין, ועל ריבית או קנס שנוספו לפני הצו בגלל איחור בתשלום עונשי (סעיף 175). בית המשפט רשאי גם לקבוע שההפטר לא יחול על פיצויים לנפגע עבירה שנפסקו לפי סעיף 77 לחוק העונשין (סעיף 175(ג)). הוא גם רשאי לבטל הפטר שניתן, אם התגלו עובדות חדשות או שהפרתם תנאי מהותי בצו (סעיף 176).
עזרה בהליך
הסיוע המשפטי של משרד המשפטים מייצג בהליכי חדלות פירעון, מהגשת הבקשה ועד ההפטר (הסיוע המשפטי: תחום החובות). הזכאות תלויה בנושא, במבחן הכלכלי ובסיכוי המשפטי. כדי לעבור את המבחן הכלכלי, ההכנסה של יחיד או של משפחה עד שלוש נפשות צריכה להיות עד 67% מהשכר הממוצע במשק, ועוד 6% לכל נפש נוספת. גם הרכוש שאפשר לממש, בלי דירת המגורים, לא יכול לעלות על שלוש פעמים השכר הממוצע. לפי דף הסיוע המשפטי, נבדק ב-11.11.2026, השכר הממוצע שהוא משתמש בו הוא 13,316 ₪, ותקרת הרכוש היא 39,948 ₪ (בקשה לסיוע משפטי). את הבקשה מגישים באתר או בטלפון 6405*.
אם רק קיבלתם אזהרה מההוצאה לפועל, במדריך אזהרה מההוצאה לפועל תמצאו מה אפשר לעשות בזמן שנקבע באזהרה.
- הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון - הטופס המקוון, רשימת המסמכים והאגרה.
- מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל - השלבים כשהחובות נמוכים מהרף.
- בקשה לפטור מאגרת פתיחת הליך - לזכאי סיוע משפטי שמיוצגים בידי עורך דין פרטי.
- חדלות פירעון בהוצאה לפועל - טפסים, עלוני מידע והכשרה להתנהלות כלכלית.
- בקשה לסיוע משפטי - עורך דין שהסיוע המשפטי משלם לו, למי שזכאי. על פתיחת תיק בסיוע המשפטי משלמים אגרה, נפרדת מאגרת הבקשה לחדלות פירעון.
מי כתב ואיך בדקנו
נבדק מול המקור · 11.11.2026
מאת מערכת law4me · עודכן לאחרונה: 11.11.2026
עורך דין לא בדק את הכתבה. את העובדות בה בדקנו מול המקורות שלהן, ואפשר לפתוח כל מקור בקישור שבגוף הכתבה או ברשימה שלמטה.
זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. בכתבה, למעלה, תמצאו מתי כדאי לפנות לעורך דין.
המקורות
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 2, 4, 29, 101-108, 121, 123, 124, 130, 138, 142, 143, 153-156, 160-163, 166, 167, 174-176, 186-199, 201, 217, 352, 373 (נוסח מעודכן)
- חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 7א2 (נוסח מעודכן)
- חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, סעיפים 3ג ו-4 (נוסח מעודכן)
- הודעה בדבר עדכון סכומים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ילקוט הפרסומים 14278, 19.02.2026, עמ' 4144
- תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע"ט-2019, תקנות 4 ו-7 (נוסח מעודכן)
- הודעת חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשפ"ו-2026, קובץ התקנות 12240, 01.02.2026, עמ' 978
- הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון
- הממונה על הליכי חדלות פירעון: בקשה לפטור מתשלום אגרת פתיחת הליך חדלות פירעון לבקשת יחיד
- רשות האכיפה והגבייה: מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל (עודכן 18.01.2026)
- הסיוע המשפטי: מידע משפטי בתחום החובות (עודכן 31.07.2023)
- הסיוע המשפטי: בקשה לסיוע משפטי
איך הכתבה נכתבה
את הכתבה כתבה מערכת law4me בעזרת כלי בינה מלאכותית. לכל עובדה רשמנו את המקור שלה ואת המשפט המדויק ממנו, ובדקנו שהכתבה אומרת את מה שכתוב שם. העורך האחראי אישר אותה לפני שעלתה לאתר.
מצאתם טעות, או שהחוק השתנה? ספרו לנו ונבדוק.
דיווח על בעיה